בחירות 2019 הן אתגר לא קטן בשביל מפלגות הימין. פירוק הבית היהודי על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד, יצרו מציאות לא פשוטה עבור כל המפלגות שמימין להם, שנמצאות על סף אחוז החסימה.

כעת עומד על הפרק מהלך של איחוד המפלגות הסרוגות הבית היהודי עם האיחוד הלאומי, כשבצד ממתינים אנשי עוצמה יהודית ויחד של אלי ישי בתור אופציה לאיחוד כוחות גדול יותר. בעוצמה יהודית אמנם מכריזים כי 'הם ילכו עד הסוף' וירוצו לבד אם מהלך הריצה המשותפת לא יצא לפועל, אבל ספק אם הם מעוניינים לצאת להרפתקה הזו. רשימה של מרזל, בן גביר וגופשטיין, לא עברה את אחוז החסימה ב-2006, כשהיו נדרשים שלושה מנדטים, רשימה משותפת לא עברה ב-2013 והשאירה את כל המעורבים בחובות גדולים.

לחשוב מחוץ לקופסה

מה שנדרש כעת מעוצמה יהודית הוא לחשוב מחוץ לקופסה. באיחוד הלאומי יש אישה במקום השלישי, בבית היהודי מחפשים נשים בנרות, ושיריינו גם אישה במקום ה-3, אבל עדיין לא מוצאים. אם עוצמה לישראל תפתיע ותעמיד אישה בראש הרשימה, היא תוכל להתייצב במו"מ מול שתי המפלגות בעמדת יתרון. יהיה הרבה יותר קל להכניס את נציגת עוצמה יהודית במקום השלישי אחרי סמוטריץ' ויו"ר הבית היהודי, מאשר להכניס לשם את גופשטיין או בן גביר שידחקו את הנשים האחרות ברשימה למקומות 6 ו-7 הלא ריאליים.

ב-2009 הייתה הברקה כזו כשבמקום את מרזל הציבו ברשימה עם אלדד וכצל'ה את מיכאל בן ארי, שהיה אז לא מוכר בציבור והפתיע לטובה. הפעם מה שחסר במפלגות הימין הן דמויות נשיות. אלישבע פדרמן עם סיפור החיים המרתק שלה, איילת לאש שכל פוסט שלה חורך את הפייסבוק או נשים אחרות יכולות בקלות להשתלב ברשימה עם האיחוד הלאומי והבית היהודי ולהביא הישג אלקטורלי, שאולי יכניס גם את הגברים שבסוף הרשימה לכנסת.