בדיוק היום, מלאו ארבע שנים וארבעה חודשים לפינוי הקודם בחברון.

ב-4 בדצמבר 2008, החליט שר הבטחון אהוד ברק, כי הנוכחות היהודית ב'בית השלום', (שמשום מה כונה בתקשורת 'בית המריבה'), אינה רצויה בעיניו, ושלח את כוחות היס"מ להעיף את הפולשים מהבית.

אז, עוד ניתן היה להבין את הצורך בפינוי המבנה, לאחר שבג"צ קבע כי יש לפנות את הבית, בתוך שלושה ימים.

שלושה שבועות לאחר מכן, פרץ מבצע 'עופרת יצוקה'.

האם יש קשר בין פינוי הבית לבין ההסלמה בדרום שהביאה את הממשלה לצאת במבצע נגד החמאס? לא ברור. מה שכן, נראה כי הערבים זיהו סימני חולשה בחוסר העמידה של ממשלת ברק-אולמרט וניסו לנצל את המצב.

ארבע שנים אחרי, אולמרט כבר מזמן בבית המשפט ואפילו ציפי לבני מחוץ לתמונה, אבל אהוד ברק נשאר אהוד ברק.

את ההחלטה לפנות את הבית הוא ביצע כחלק מניסיון להראות כי הוא עדיין איש שמאל, ולהשאיר סיכוי למפלגתו לעבור את אחוז החסימה.

השילוב של היתלות בסעיף טכני, יחד עם השקר, לפיו הכניסה לבית עלולה להצית תבערה, היא נבזית ואופורטוניסטית כדרכו של ברק.

בפעם הקודמת שפונה בית בחברון זה נגמר במלחמה, האם גם כעת אנחנו בדרך לחזור על אותו התסריט?