כפריק של טרנדים וחידושים חברתיים עקבתי אחר תופעת שירת ההמונים, כדוגמת 'קולולם' ודומיו.

מדהים! לא עוד זמר כוכב יחיד –לכל אחד יש מקום.

לא משנה כמה קולו נעים,כמה כריזמה או בטחון יש לו,כל אחד מוזמן לבוא כמו שהוא, להביא את עצמו,וכמו שניסח זאת פעם מישהו: "כל קול קובע".

יפה, אבל תגידו רגע, במבט נוסף,רק אני חש ד'זה-וו שכזה?

הלא זה מה שאנחנו עושים מדי שבת בשבתו, כבר עשרות ומאות שנים סביב שולחן השבת:"שרים לשבת", נותנים לכל אחד מבני המשפחה להביע את הקול המיוחד שלו בשיר ותפילה.

ובעצם זה גם בדיוק מה שקורה בבית הכנסת לחזן אותו אנו מגדירים כ"שליח ציבור",שליח של כולנו, טריגר לעורר את הלב לתפילה בשירת רבים.

השבת הקרובה, פרשת 'בשלח'"שבת שירה" שמה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכולכם על הזכות שאתם נותנים לי "לשיר לשבת"לא רק בשולחן השבת ובבית הכנסת אלא גם באולפני ההקלטות ולאורך כל ימות השבוע יחד אתכם.

 

הכותב: יצחק מאיר, מוזיקאי.