אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לשנן בכיף: הלכות פסח בחרוזים

הלכות פסח הן עסק ארוך עם הרבה פרטים. הרב יניב כהן מאולפנת ישורון, סיכם את הלכות החג מברכת האילנות, דרך ליל הסדר ועד חול המועד לשיר קצר

לשנן בכיף: הלכות פסח בחרוזים
  פלאש90

הקטע כולל ארבעה עניינים

אשר על פיהם מחולקים הדינים

חודש ניסן וערב פסח

ליל הסדר וחול המועד לבטח

תחנון אין אומרים מכמה סיבות

ומספר הוספות מהתפילה נעלמות

כך מראש ומתחילה

עד סוף חודש הגאולה

היוצא לטייל בגינות

ורואה את פריחת האילנות

(יש להדגיש כשעוד אין פירות)

יהלל ישבח יפאר ויברך אך ורק

על של מאכל ולא על של סרק

השבת שלפני היא שבת מיוחדת

בשמה ובתוכנה מהאחרות נבדלת

על הנס, הדורש והדרשות

על ההפטרה, מוצ"ש ועול המצוות

(וזה רק חלק מהסיבות)

אור ל-יד' זמן קצר לאחר השקיעה

יש להתחיל מיד בבדיקה

בנר, פנס, אבוקה וחשמל

לא את כולם התירו חז"ל

בל נשכח שהבודק מברך

ולדבר באמצע, רק לצורך

לאחר הבדיקה יבטל ויפקיר

בכוונה והבנה ולא כצפצוף הזרזיר

למחרת בבוקר את השאריות יש לבער

אחרי השריפה וביטול באמירה הכל הפקר

בשעות זמניות מהשעה השישית

תוקף הדברים שונה מהרביעית

כמעט שכחנו אותו למכור, לא להשכיר

ואם לא, עלינו אותו להפקיר

באותיות מִצְוֹת אותם כותבים

אין להשהותם לפני וגם בזמן שאופים

יש מהם שעליהם שומרים

כבר מהשעה שבשדה קוצרים

כבולעו כך פולטו – קבעו חכמים

אבל זה לא עובד בכל הכלים

שטיפה, הדחה, עירוי של רותחים

הגעלה וליבון לחלקם לא עוזרים

מחצות היום עקב שני טעמים

מעשיית מלאכה גמורה את ידינו מושכים

מעמוד השחר באכילה היא נאסרה

ויש כאלה שאפילו אכילה אחרת להם לא הותרה

אלא אם השתתפו בסעודת מצוה

ואם הוא קטן על אביו מוטלת החובה

שלוש רגלים בשבע

אמירת הלל במזמורים שש

עליית עולים חמש

ערב ובוקר לקדש

על יין אדום דוקא בשלוש ברכות

את סימן הסדר הראשון בהיסבה יש לשתות

בלי ברכה לסימן ורחץ ללא לחם

לכל דבר שטיבולו במשקה הידיים מתחת ל'זרם'

פחות מכזית כרפס טובל במי מלח

מברך אדמה ואוכל את הקלח

יש לקנות כרפס של גוש קטיף

מאכילת כרפס מתוּלע בודאי שזה עדיף

את האמצעית לשניים שוברים

ואת הגדול בינתיים מצניעים

והקטן בין העליון לתחתון מצפינים

ואת כל הקערה מגביהים

עתה חלה חובת ההגדה

והיא מִצְוַת עשה מדאוריתא

מוזגים כוס שניה בטרם הסעודה

ש"התינוקות" ישאלו מה נשתנה

סתם לדבר כמו בשיעור

באמצע ההגדה בודאי זה אסור

הפעם על הנטילה מברכים

ואותם P 2 מכבדים

מהעליונה ומהאמצעית מחלקים

אוכלים בהיסבה כשני זיתים

ויאמר ה' עמכם! לקוצרים

מצוה מן המובחר אם אותה בוצעים

באכילת מִצְוָה כבר זכינו

אך הבאה מרה היא בפינו

לאחר שבחרוסת מטבלים

על אכילת . . . מברכים

ואין מברכים בורא פרי האדמה

הרי כבר בירכנו בהתחלה

וכן על החרוסת לא להתבלבל

הרי יש כאן עיקר וטפל

המצה השלישית הנמצאת בתחתית

נכרכת עם מרור ושניהם בכזית

באכילות מצוה פתחנו

עכשיו לשולחן עורך הגענו

פה בודאי במילים אין להרבות

בקטע הזה כולכן מומחות

יש להדגיש לאכול בהיסבה

במיוחד את הצפוּן אחר הסעודה

הוא חותם את אכילות המצוה

מלבד 2 כוסות יין להשלמת לשונות הגאולה

לאכול ולשתות חוץ ממים

אסור אא"כ עסוקים בסיפור יציאת מצריים

אכלנו ושבענו האוכל היה טעים

עכשיו נברך כולנו נודה לאלוקים

לפני כן את הכוס מוזגים

היי! מה עם מים אחרונים (אחרונים  water)

יעלה ויבוא אנו מוסיפים

בורא פרי הגפן בסוף מברכים

ובהיסבה את הכוס השלישית שותים

בשיר, שבח, זמר והלל

נשבח ונפאר בשמחה לאל

וכוס רביעית אם קשה נשתדל

באחד מי יודע ובחד גדיא נפלל!!!

חלק מרכזי מימי החג

נפגוש פעמיים בשנה גג

חול בין שני מועדין

וקדושתו רבה מימות החולין

על קצה המזלג נזכיר מספר הלכות

אשר לכל אחד מאיתנו שייכות

אין לכבס בגדים אלא של ילדים קטנים

ואף מגבות, ממחטות וחיתולים

לגהץ מותר ואת הרצפה לשטוף

ובודאי שבקונדישנר את השיער לחפוף

מלאכת דבר האבד מותרת

כמובן כשאין אפשרות אחרת

צרכי ציבור ומלאכת הרבים

כמו תיקון מוניות אוטובוסים ודרכים

מותרת אף לצורך טיולים

בני עקיבא, עזרא ושאר עניינים

כתיבה מקצועית כמו בספר תורה

ואפילו הכתיבה שלנו הרגילה

מותרת רק לצורך דבר האבד או דברי תורה

וי"א שעדיף במחשב. סימוס כבשגרה

להצטלם ולהקליט אין בעיה

אבל אין מערבין שמחה בשמחה

לכן לא תוזמנו בחוה"מ לאף חתונה

אבל יתכן שכן לברית מילה

יעלה ויבוא בברכת המזון ובתפילה

הלל, מוסף וקריאה בתורה

תפילין אין הבנים מניחים

ומצוה לעלות לירושלים ב- 3 רגלים

לנגן מותר בכל הכלים

ונזכה בעז"ה לשמוע את שירת הלויים!!!

השנה ששביעי של פסח ביום שישי

גם בשבת אִסרו חג החמץ איננו איתי

שהרי מכירת החמץ לא פוקעת

וגם הוא נחשב למוקצה, כדאי לדעת

ולסיום כמה שורות על משמעותו של יום:

פסח

ויזעקו ויאנחו ותעל שועתם

לכסא הכבוד הגיעה נאקתם

מחשבות משוטטות ב-ד' אמות

כלואות וסגורות, מנותקות

גלות הפה גלות הלשון

שעבוד של הדבור שעבוד של הרצון

עבודת פרך בפה רך

לשונות גאולה בפה שח

==

הרב יניב כהן הוא ר"מ באולפנית בני עקיבא ישורון בפתח תקווה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
פיוט לשבת הגדול מר' יוסף טוב עלם (מראשוני אשכנז)
עוד אחד יפה | 28-03-2012 11:15
אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. חוֹקלְעַמּוֹ מָסָר. וְהִזְהִירָם בִּכְתָב מוּסָר. לִבְדּוֹק חָמֵץ אוֹר לְאַרְבָּעָהעָשָׂר: בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָםמְצוּיִים בְּשׁוּקָא. אוֹר הַנֵּר יָפֶה לִבְדִיקָה. אֵין בּוֹדְקִין לֹא לְאוֹרהַחַמָּה וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה וְלֹא לְאוֹר הָאֲבוּקָה. וְצָרִיךְ לְבָרֵךְעַל בִּעוּר חָמֵץ כְּחֻקָּה: גָּמַר מְנַטְּרֵהּ עַד דְּבַתְרָא. וּמִיַדצָרִיךְ לְבַטֵל הַשְׁאָר בַּאֲמִירָה. וְלֵימָא הָכִי כָּל חֲמִירָא דְּאִיכָּאבַּהֲדָא דִירָה. דְּלָא חֲמִתֵּיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵיכְּעַפְרָא: דְּאִי מִשְׁתַּכַּח לְאַחַר אוֹתָהּשָׁעָה. אֵינוֹ חַיָּב בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא לְפוֹשְׁעָה. וְהָרוֹצֶהאַחַר בְּדִיקָתוֹ לֶאֱכוֹל חָמֵץ וּלְשָׂבְעָה. מַה שֶׁמְּשַׁיֵּר יַנִּיחֶנּוּבְּצִנְעָה: הֵיכָא דְבָדַק בְּחוֹרֵי בֵיתָא. וְהִנִיחַאַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ רִפְתָּא. וְאַשְׁכַּח דְּחָדָא מִנַּיְהוּ פַּחֲתָא. לִבְדּוֹקמֵרֵישָׁא שֶׁמָּא חוּלְדָא לְקָחַתָּהּ: וְכֵן תָּנוּ רַבָּנָן בְּפִרְקִין. דְּחוֹרֵיבֵיתָא וּנְקִיקִין. עִילָאֵי וְתַתָּאֵי אֵינָן נִבְדָּקִין. וְאֶמְצָעִיםזְקוּקִין: זִהֲרוּ גַּג הַיָּצִיעַ וְגַגמִגְדָּלִין. וְרֶפֶת בָּקָר וּמַתְבֵּן וְלוּלִין. וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְשֶׁמֶןהַנְעוּלִין. לִבְדּוֹק חָמֵץ בְּלִי עוֹלִין: חוֹר שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. זֶהוְזֶה בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִיעַ וּמְבַטֵּל שְׁאָרוֹ. וְכֵן בֵּין יְהוּדִיוְעוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב לְבַעֲרוֹ. פְּלֵימוֹ מֵקַל שֶׁמָּא יֹאמַר הָעוֹבֵדכּוֹכָבִים כְּשָׁפוֹ וַחֲבָרוֹ: טָעֲנוּ הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵאבִשְׁיָרָא. וְאֵין דַּעְתּוֹ קוֹדֶם פֶּסַח לְחָזְרָה. תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹםבָּעֵי לְבָעֵר חֲמִירָא. לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין זָקוּק לְבַעֲרָה: יִשְׂרָאֵל דְּחָמֵץ אִתְפַּקֵּדלֵיהּ. וְלֵיתֵיהּ לְמָרֵיהּ לְמִשְׁקְלֵיהּ נַטְרֵיהּ עַד אַרְבַּע דְּחָזֵילְאָכְלֵיהּ. שְׁלִים אַרְבַּע וְלָא אָתָא לְנָכְרִי מְזַבִּין לֵיהּ: כְּשֶׁנָפְלָה מַפּוֹלֶת עַל חָמֵץבְּעַרְבֵי פְּסָחִים. וְכֶלֶב אֵין יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּטוּחִים. הֲרֵיהוּא כִּמְבוּעָר לְרֵעִים פִּקְחִים. וְכַמָּה חֲפִישַׂת הַכֶּלֶב שְׁלֹשָׁהטְפָחִים: לִמְּדוּ בֵּי מִלְחֵי וּבֵי קִירֵינְקוּבִים. וּבֵי תְמָרִים וְצִיבִים. לִבְדוֹק אוֹתָם חַיָּבִים. וְחָצֵרפְּטוּרָה מִפְּנֵי הָעוֹרְבִים: מוֹצֵא חָמֵץ בַּפֶּסַח בְּתוֹךְבֵּיתוֹ. כּוֹפֶה עָלָיו כֶּלִי בְּלִי רְאוֹתוֹ. וְאִם שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הוּא אֵיןצָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ. לְפִי שֶׁבְּדֵלִין מֵאוֹתוֹ: נָפֵי וּפַתִּילֵי וְיוֹרָה. דְּאִשְׁתַּמֵּשׁבְּהוּ חַמִּין חֲמִירָא. צָרִיךְ לְגַעֲלִינְהוּ וְיַנִּיחַ בְּגוֹ רַבָּאזְעֵירָא. וּלְרַבָּא לֶעֱבַד גְּדַנְפָא וּלְרַתְחֵיהּ בְּנוּרָא: סַכִּינֵי דְּאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוּחֲמִירָא לַאֲרוּחִין. אִם אֶפְשַׁר לַעֲשׂוֹתָן חֲדָשִׁים הֵם מְשֻׁבָּחִין. וְאִילָא מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין. וּבִכְלִי רִאשׁוֹן הֵם מְצוּחֲצָחִין. וְעֵץפָּרוּר מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין: עִנְּדוּ אַגָּנֵי וּקְצִיעֵידְקוּנְיָא וּפַחֲרָא. אַף עַל גַּב דְּמַפְלִיט לְהוּ שַׁפִּיר לְאִשְׁתַּמּוּשֵׁיבְהוּ אֲסִירָא. וְאַף עַל גַּב דִּרְוִיחָן וְאִכָּא לְמֵימָר דְּשַׁלִּיט בְּהוּאַוִּירָא. אֲפִילוּ הָכִי קַיְמָא אִסּוּרָא: פְּחַר קְדֵרוֹת אֵין צָרִיךְלְפַלְחָא. אֲבָל מַשְׁהֵי לֵיהּ עַד בָּתַר פִּסְחָא. וּקְעָרוֹת מֻתָּרוֹת כִּישָׁקִיל מִדּוּדָא עֲלַיְהוּ לְאַנָּחָא. וּבוּרְמֵי דִּגְלָלָא שַׁרְיָןבַּהֲדָחָה: צָעֵי דְמַשְׁהֵי בְּהוּ חֲמִירָאבִּשְׁאָר יוֹמֵי. כְּבֵית שְׂאוֹר שֶׁחִמּוּצוֹ קָשֶׁה דָּמֵי. וְאִי אַקְרָאֵיאוֹתִיבֵיהּ וְלָא אִשְׁתָּהֵי עִמֵּיהּ. לְאִשְׁתַּמּוּשֵׁי בְּהוּ שַׁפִּירדָּמֵי: קִטּוּף בְּיַיִן וְשֶׁמֶן עֲבִידִין.מִלְמֵילַשׁ בְּהוּ לֵילֵי קַמָּאֵי קַפְּדִין. וְאַמְהָן דְּלָא טְבִילָןוְעַבְדִּין. דְלָא לְמֵילַשׁ בְּהוּ הוּא הַדִּין: רְקִיקֵי מַצּוֹת עוֹשִׂין זֵכֶרלְעִגּוּן. וְלִשְׁמָן צָרִיךְ לְשָׁמְרָן מֵחִמּוּץ כְּהָגוּן. וְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶהוְקָטָן אֵין לָשִׁין דִּלְמָא יִשְׁגּוּן. אַף עַל גַּב דְאַפְיֵה יִשְׂרָאֵלבַּר דֵּעָה לָא יְנַהֲגוּן: שָׁנוּ שֶׁאֵין לָשִׁין בְּבַת אַחַתלְמַעְלָה מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְכֵן לְחַלָּה. וְהֵן בֵּיצִים כְּמִנְיַןחַלָּה. וְהָעוֹמֶר מוּכַח לָהּ. וְהָאִשָׁה לֹא תָלוּשׁ אֶלָא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּהַלַּיְלָה. תְּמִימִים שָׁנוּ בְּמִשְׁנָה הַמְּהֻלָּלָה. מֵי תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁלנַחְתּוֹם יִשָּׁפֵכוּ. מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲמִיצִין סֶלָה. וְאַמְרִינָן שָׁדֵילְהוּ בְּמָקוֹם מוּדְרָן דְּלָא לֵיתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה. תַּמוּ הִלְכוֹתבִּעוּר וְהַגְעָלָה: יַיִן כִּי יִתְאַדָּם. לְמִצְוָההוּא מֻקְדָּם. לָצֵאת בּוֹ חוֹבַת יְדֵי אָדָם. אִם אַיִן קוּנְדִיטוּןוּמְבֻשָּׁל נֶגְדָּם: וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ. צָרִיךְשֶׁיְהֵא בָהֵן כְּדֵי רְבִיעִית בְּלִי יָקֵלוּ. אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁיםאֵלּוּ כָּאֵלּוּ. וּמְחַלְּקִין לְתִינוֹקוֹת קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין כְּדֵישֶׁיִּשְׁאָלוּ: סָחוּ שֶׁהַנָּשִׁים צְרִיכוֹתלְאַמְּצָה. בְּכָל מִילֵי דְפִּסְחָא בְּלִי שִׁמְצָה. אַף עַל גַּב דְמִצְוַתעֲשֵׂה שֶׁהַזְמַן גְּרָמָא בָּם לֹא נִמְצָא. שֶׁכָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַלתֹּאכַל חָמֵץ יֶשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכוֹל מַצָּה: פֵּרְשׁוּ בְשָׂפָה נְדִיבָה. מַצָּהוְיַיִן צָרִיךְ הֲסֵבָּה. מָרוֹר אֵין בּוֹ כֵּן חוֹבָה. וּמִבָּעֵי לֵיהּלְכַסְכּוּסֵי טוּבָא: הֲסֵבַּת יָמִין הֲסֵבָּהּ אֵינָהּ. וְלֹאעוֹד אֶלָּא שֶׁמָּא יַקְּדִים קָנֶה לְוֵשֶׁט וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה. פְּרַקְדָּןלָא מִן חוּשְׁבָּנָא. וְאִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה וְאִם חֲשׁוּבָה הִיא נְדוֹנָה: קַמֵּי אָב מֵיסַב הַבֵּן בְּדִיצָה. תַּלְמִידבִּפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ רָאוּי לְפָרְצָה. אֲבָל בְּשׁוּלְיָא דְנַגְרֵי צָרִיךְלְהָסֵב בִּמְרוּצָה. וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת מַצָּה כְּשֶׁהוּא מֵסֵביָצָא: טָעֲנוּ לַחֲטוֹף מַצָּה בְּלֵילֵיפְסָחִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ הַפְּרָחִים. וְחַיָּבִין בְּרֶגֶל לִהְיוֹתשְׂמֵחִים. בַּמִּקְדָּשׁ בְּבָשָׂר וְהַשְׁתָּא בְּיֵין רִקּוּחִים: נָשִׁים חַיָּבוֹת לִשְׂמוֹחַוּלְהַרְנִין. בְּבָבֶל בְּבִגְדֵי צִּבְעוֹנִין. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבִגְדֵיפִשְׁתָּן הַמְּלֻבָּנִין. וְהָאֲנָשִׁים בְּיַיִן מִתְעַדְּנִין: בְּעֶרֶב הַפֶּסַח סָמוּךְ לְמִנְחַתרִאשׁוֹן. לֹא יֹאכַל אָדָם עַד הָאִישׁוֹן. וּבְבֹאוֹ מִבֵּית רַחֲשׁוֹן. מוֹזְגִיןלוֹ כּוֹס רִאשׁוֹן: רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִןוְאַחַר כַּךְ קִדּוּשׁ וּזְמָן וְאֵינוֹ אוֹמֵר נֵס עֲדַיִן. שֶׁצָרִיךְלְאָמְרוֹ בָּאֲגָדָה וְרָאוּי לְכָפְלוֹ אַיִן. וְשָׁתֵי וּמָשֵׁי יָדֵיהּוְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם: שָׁקִיל גַּרְגִּירָא אוֹ כַרְפְּסָאאוֹ כֻּסְבַּרְתָּא אוֹ חַסָא וְיִטְבּוֹל בַּחֲרוֹסֶת וִיבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִיהָאֲדָמָה. וְכַד אָכִיל יֶחֱצֶה אַחַת מִשָׁלֹשׁ מַצוֹת וְאֵין בְּרָכָה עִמָּהּ.מַחֲצָה בִקְעָרָה וּמַחֲצָה בְשֻׁלְחָן לְהָשִׂימָה: מוֹשֵׁךְ מֵהַקְּעָרָה שְׁנֵיתַבְשִׁילֵי דְּאִנּוּן בִּשְׂרָא וְכַוְרָא צְלִילֵי. אִי נַמֵּי גַּרְמָאוּבִשּׁוּלֵי. וּמַגְבִּיהַּ קְעָרָה וְלֵימָא הָא לַחְמָא עַנְיָא כֻּלֵהּ: וּמוֹזְגִין לוֹ כּוֹס שֵׁנִימֵאַרְבַּעַת הָאֵל. וְכַאן הַבֵּן מֵאָבִיו שׁוֹאֵל. מַה נִּשְׁתַּנָּהמִלֵּילוֹת זֶה לֵיל. וְגוֹמֵר הָאֲגָדָה עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל: אַחַר דְשָׁתֵי מָשֵׁי יָדֵיהּ. וּמְבָרֵךְעַל נְטִילַת יָדָיִם לְחוֹדֵיהּ. וְשָׁרֵי הַמּוֹצִיא עַל הַשְּׁלֵמָהדְּעִלַּוֵּי תַּרְתֵּי דִידֵיהּ. וְלָא אָכִיל מִנֵּיהּ אֲכַתֵּי מִדֵּי: לוֹקֵחַ פְּרוּסָה וּמְבָרֵךְלֶאֱכוֹל מַצָּה בְּמֶלֶל. וּבַהֲדֵי דְהַהִיא דְהַמּוֹצִיא אוֹכֵל וְכוֹלֵל. וּמְבָרֵךְבַּחֲזֶרֶת לֶאֱכוֹל מָרוֹר וְטוֹבֵל וּבוֹלֵל. וְהָדָר אָכִיל מַצָּה וּמָרוֹרבְּלֹא בְּרָכָה. וְכוֹרְכָן בְּבַת אַחַת כְּהִלֵּל: חָלִיף לְכַמָּה בָתֵּי וְעָבִיד כִּיהַאי גַּוְנָא עַד הָכָא. וְאַחַר כַּךְ עוֹשִׂין סְעוּדָתָן כָּל צָרְכָּהּ. וְכַזַיִתמַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה צְרִיכִין לְכָּרְכָה. וְנוֹטְלִין וְלֹא מְבָרְכִיןשֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה וְאֵין טְעוּנִין בְּרָכָה: זוֹכֵר בַּשְׁלִישִׁי בִּרְכַתמְזוֹנוֹ. וְלִשְׁאָר הַבָּתִּים תְּחִלָּה וְטוֹעֵם הַכּוֹס עַד מִשֶּׁלּוֹאֵינוֹ. וּבָרְבִיעִי הַלֵּל מִצְרִי לְתַנּוֹ. בַּל יִטְעוֹם כְּלוּםבְּאִישׁוּנוֹ: קִמְעָא לִשְׁתּוֹת מַיִם יְכַנֵּס. אִםחוֹלֶה הוּא אוֹ אִסְטְנֵס. וּבָעֵי לְמִשְׁתֵּי חַמְרָא מִשּׁוּם אוֹנֵס. לוֹמַרבַּחֲמִישִׁי הַלֵּל הַגָּדוֹל יִשְׁתַּנֵּס: חֲסַל סִדּוּרפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ. כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּראוֹתוֹ. כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. קוֹמֵם קְהַל עֲדַתמִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה. פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה:
2
בגירסא המתוקנת: החמץ בשבת הבאה איננו מוקצה.
י.כ. | 03-04-2015 9:37