האם עתה שעת הכושר לחדש את המפלגה הדתית הלאומית בכיוון אמיתי?

זו שאלה פוליטית מורכבת. הפוליטיקה מלאה תכסיסים, שקרים, תרגילים ורמאויות. אי אפשר לצפות עתידות. אגב, רבנו הרב צבי יהודה אף פעם לא השתמש בביטוי לאומי-דתי או דתי-לאומי.

מה הוא אמר?

הוא אמר תורה. מרן הרב קוק מסביר שהסתכלות על העניין הלאומי והעניין הדתי כשני דברים שונים, היא שקר. אי אפשר להפריד ביניהם. מי שבאמת דתי, הוא ממילא לאומי. ומי שהוא באמת לאומי, הוא ממילא דתי (אורות עמ' מה).

אבל האם אין חובה לחדש את הבית היהודי כדי שיהיה מתאים לתורה?

ודאי שיש חובה. אך זה לא אומר שנצליח. הרי אמרנו שהכול מלא קומבינות. כפי המצב העכשווי, זו רק משאלה חסודה. אך תמיד יש לקוות שהעתיד יושיט לנו טובה וברכה, בחסדי ד' עלינו.

מה צריכה לעשות מפלגה דתית-לאומית כדי להיות ראויה לשמה?

זה פשוט: להילחם בחרוף נפש כדי להיות דתית ולהיות לאומית.

ש: הכוונה במצבנו עתה, מה צריכה  מפלגת הבית היהודי לתקן כדי להיקרא דתית ולאומית? בעד מה להילחם?

דתית: לחזק את הרבנות הראשית. גיור רק על פי הרבנות הראשית ולא בית דין פרטי. כשרות רק על פי הרבנות הראשית ולא גוף פרטי.  לא למנות רב ראשי ליברלי אלא קדוש וגאון. לשלול מתן לגטימציה לנטיות הפוכות וסטיות דומות. לאסור בכל תוקף כניסה להר הבית. לחזק תלמודי תורה בהם לומדים רק תורה. כותל המערבי לכל אורכו על פי הלכה ולא לזרמים זרים.

לאומית: ארץ ישראל השלמה. ירושלים השלמה.

איך להבין שזה לא ככה, כולל אצל אנשים דתיים וחכמים?

אבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.

ובסיכום?

להישמר מכל משמר ממפלגה פשרנית חצי פרווה חצי טרף. להילחם בעד מפלגה טהורה ונקיה, שתזריק נשמה במדינה.