בחירות 2019 בסרוגים. פחות מ-24 שעות מפרישתם של בנט ושקד, אפשר כבר לשרטט את המרוויחים והמפסידים של המהלך. בנט ושקד לוקחים הימור ענק, שיכול להסתיים בהצלחה (10 מנדטים ויותר) או בכישלון (אחוז החסימה). הסקירה כאן תבדוק מי בתוך המערכת הפוליטית מרוויח ומפסיד.

המרוויחים הגדולים

בצלאל סמוטריץ'

המרוויח הראשי מהפרישה של בנט ושקד, הוא בצלאל סמוטריץ'. מי שנמצא בכל סקר במקום השלישי אחרי השניים (ולפעמים לפני בנט) הפך להיות מאתמול השם המוביל להובלת הרשימה המאוחדת של הבית היהודי – האיחוד הלאומי. אם עד יום שישי הוא היה צריך לשבור את הראש איך הוא משתלב ברשימה של בנט, עכשיו השאלה היא איך הוא מעצב את הרשימה הסרוגה כדי שתהיה אטרקטיבית למגזר ומחוצה לו.

מפלגות הימין

אם אחרי הפיצול שתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה, כלומר כל אחת תשיג לפחות 8 מנדטים, כוחה יישמר, מעבר לכך, וזה כנראה מה שצפוי, יש רווח בהגדלת הפוטנציאל, לעבר 12 המנדטים שהיו בבחירות 2013 או אפילו מעבר לכך. הקטנת כוחם של הליכוד או כולנו (ראו להלן), תתן לימין יותר כוח בתוך הקואליציה הבאה.

המרוויחים הקטנים

אלי בן דהן / מוטי יוגב

שני חברי הכנסת שנותרו בבית היהודי, וכעת גם יתמודדו על ראשותה, ישדרגו את עצמם בכנסת הבאה, ככל הנראה לתפקיד שרים. אחרי שבנט ושקד פינו את הבמה, הם בעלי הסיכויים הגדולים לתפוס את כס היו"ר או את המקומות הגבוהים בפריימריז, בדרך למו"מ מול האיחוד הלאומי.

איתמר בן גביר/ ברוך מרזל

בתוך שעות עמדת המיקוח של פעילי הימין הקיצוני, הפכה להיות הרבה יותר נוחה. עם עד עכשיו מפלגה בראשות בנט לא מסתכלת על אלה שבאופן קבוע לא עוברים את אחוז החסימה, אחרי הפיצול, ואחוז החסימה המאיים, המנדט וחצי פלוס שיש לעצמה יהודית לתת יכול להיות נדוניה יפה למפלגה שתאחד את כל מה שמימין לבנט. כמו בבחירות 2009 שם נכנס מיכאל בן ארי אחרי הפיצול מהבית היהודי, גם הפעם מצבו של בן גביר ומרזל הרבה יותר נוח למו"מ. הסקרים הבאים בהם נדע האם לבית היהודי יש 7 מנדטים במקום הבטוח או 4-5 במקום המאיים, יבהירו יותר את התמונה.

המפסידים הגדולים

משה פייגלין

יו"ר מנהיגות יהודית שמפנטז על קולות הימין שלא מוצאים את המקום שלהם באף מפלגה (הליכוד שלא עושה, הבית היהודי שנעולה בין הרבנים לעסקנים), יוכל כנראה להמשיך לחלום. כעת מתברר כי ימין דתי יצביע לבית היהודי, ימין חילוני יתלבט בין הליכוד למפלגה של בנט, שכנראה גם יקטוף את התואר "מפלגת אווירה" שפייגלין חולם על המצביעים שלה. סיכויו לעבור את אחוז החסימה שלא היו גבוהים, אפילו פחתו.

אלי ישי

יו"ר יחד, יתקשה למצוא את המקום שלו כעת בסידור המפלגות החדש. כמו בן גביר הוא עוד יכול להיכנס לאיחוד עם הבית היהודי, אך הפעם אין לו כמעט נדוניה להביא. ולמחיר שהוא ידרוש לא יהיו קופצים. בשבוע שעבר הוא עוד דיבר על איחוד עם ש"ס שמצבה גם הוא לא הכי טוב בסקרים, והזיגזוג הזה לא משרת אותו. כרגע נראה שהוא יישאר בחוץ, והכל תלוי בסקרים ובטיב הלחץ בה תהיה הבית היהודי לקראת הגשת הרשימות.

אביגדור ליברמן

יו"ר ישראל ביתנו, יכול לראות בצעד של בנט תג מחיר שמכוון גם על הראש שלו. מפלגת ימין-חילוני, בלי רבנים ובלי עסקנים, זו הנישה שאותה מריץ ליברמן, וכוחו הולך ונחלש, כשגם הקדנציה במשרד הביטחון לא הצליחה להציל. למעט הקול הרוסי, נראה כי בנט ושקד ישתו לליברמן את המנדטים, מה שידרדר אותו לעבר אחוז החסימה. היחיד מכל הקואליציה שמפלגתו בסכנה.

המפסידים הקטנים

הליכוד וכולנו

כמו ליברמן, המפלגה החדשה של בנט ושקד, באה למשוך קולות מהימין החילוני המתון. המצע הכלכלי של בנט אמנם שונה קצת מזה של כחלון, אבל הוא יכול להראות את ההישגים בחינוך ואת ההישגים בכלכלה בקדנציה הקודמת, לעומת הכישלון של כחלון להוריד את מחירי הדיור. גם מצביעי ליכוד שלא אהבו את מה שנתניהו עושה (או יותר נכון לא עושה) ימצאו את הבית הפוליטי שלהם אצל בנט ושקד, במה שיוגדר כליכוד ב'. לא יהיה סחף גדול שיסכן את שתי המפלגות, אך תנועת המנדטים בתוך הגוש תורגש.

יאיר לפיד

מי שבונה על הקולות של "הדתיים הנורמליים" ואפילו צרף למפלגתו לא מזמן עוד שתי דמויות סרוגות, יתאכזב לגלות כי בנט יושב לו על הנישה: דתיים ליברלים, דתל"שים, דתיי רצף ועוד שלא אוהבים את התנהלות "הבית החרד"לי", ימצאו במפלגה החדשה את הבית שלהם, לפחות בבחירות הקרובות. במנדטים זה לא הרבה, אבל בנט במהלך הזה הולך על הראש של לפיד ומחזיר את הדתיים הליברלים לגוש הימין.

הייצוג הסרוג בכנסת

הפרישה של בנט, תקטין ככל הנראה את הייצוג של האינטרס הסרוג בכנסת. פחות חברי כנסת ידאגו לישיבות ההסדר ולמדרשות, לשירות הלאומי ולאולפנות. שכר הלימוד במוסדות יעלה כמו שהיה בכנסת ה-18, והכח הפוליטי יתפצל בין יותר מדי גורמים.