אם הרגשתם הבוקר, תחושה של דז'ה-וו, אתם כנראה צודקים. מערכת הבחירות התחילה רק אתמול, וכבר הבוקר נתניהו משתמש בתרגיל כנראה היחיד שיש לו מול הבייס הימני: אני אולי גרוע, אבל האלטרנטיבה שלי היא ממשלת שמאל.

בפעם הקודמת זה הצליח לו מאוד, והוא זינק ב-6 מנדטים בשבוע האחרון לבחירות לכנסת ה-20, כשהוא שותה לשאר מפלגות הימין את המנדטים.

אלא שבארבע השנים האחרונות, נתניהו התמקד בעיקר בלא להחליט. תושבי מגרון עדיין מחכים שיקיים את ההבטחה שלו לישוב קבע, לעפרה עדיין אין תב"ע חוק ההסדרה עבר על אפו ועל חמתו, ועדיין מחכה שראש הממשל בפועל – בית המשפט העליון – יכריע אם הוא מעביר אותו או לא. גם מחוץ ליו"ש ההישגים הלאומיים של נתניהו דלים. המסתננים עדיין כאן, פסקת ההתגברות על בג"צ תקועה, חמאס מקבל מיליונים במזומן באישור ישראל, וענייני דת ומדינה תקועים על ידו במכוון.

האם פראיירים גם לא מתחלפים?

אבל כמו שאומרת הקלישאה, פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים, ונתניהו שיודע שהמתנחלים בכיס שלו, יכול למכור להם את הלוקשים שהוא הבטיח לפני 4 שנים. ראשי מועצת יש"ע וראשי המועצות שהגיעו לפגישה איתו, שמעו את הבטחות הבחירות של 2015 מחדש.

"יש ניסיון של השמאל לעשות מהפך שילטוני" – אמר להם נתניהו, כשהוא למעשה כנראה מכיר מחדש מהו הקונספט של בחירות.

"גורל המדינה וההתיישבות אינם מובנים מאליהם. היינו צריכים לעבוד קשה גם מול הממשל האמריקני הנוכחי כדי להביא את ההישגים הגדולים שהבאנו להתיישבות. כל זה לא מובטח כי בהמשך, תחת ממשלת שמאל, הכל יתהפך ברגע״. במילים אחרות – אני אולי גרוע, אבל אצל השמאל יהיה לכם הרבה יותר רע.

המתיישבים שבעשרות אלפים הצביעו מפחד בוז'י וציפי בבחירות הקודמות, הרגישו מרומים בארבע השנים המבוזבזות האחרונות. בעוד 100 יום, הם יוכלו לגלות האם פראיירים גם לא מתחלפים.