ביקורת סרטים: ערי הטרף
סליחה אבישי. וואוו איזה סרט גרוע.
חיפשתי פתיח טוב יותר, אבל זה רק יעשה איתו חסד. מזמן שלא ראיתי בזבוז היסטרי של כסף, זמן, יכולת, מאות אנשי הפקה, ואנימציה מבוזבזים לערימת קלישאות עצובה, רזה ומתישה שהוקרנה על מסך כלשהו.
חושבים שזה חזק מדי? רק התחלתי.
"ערי הטרף" הוא הסרט הגרוע של 2018. הוא כל כך רע, שהוא שם את "עולם המים" עם קווין קוסטנר בקטגוריית "נוסטלגיה חמימה".
הוא כל כך גרוע שאני סולח לפיטר ג'קסון על שלושת חלקי "ההוביט".
הוא כל כך רע, שצריך לתת אוסקר לדף "קלישאות מהסרטים" שכתב את התסריט.
הוא כל כך רע שג'וני דפ רוצה להשתתף בסיקוול.
הוא כל כך נחות שראיתי סרט של משה איבגי כדי להירגע.
הוא כל כך פח, שוויל סמית רוצה אוסקר רטרואקטיבי על "פרוע על המערב".
הוא כל כך מאכזב שיחידת המתנקשים צריך לשבת ליד פליני.
מקווה שהצלחתי להסביר מעט מכמה שהוא לא משהו.
תגובות