הקושי לשלב בין התורה לבין החיים אינו חדש. 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך' – תבע משה מנדלסון, מראשי תנועת ההשכלה בגרמניה. בבית תחיה על פי התורה, בחוץ תחיה לפי החברה. בפרפראזה על אימרה זאת הגדיר בצורה קולעת העיתונאי יאיר שלג את תופעת 'דתיי הלייט'; 'היה דתי בביתך וישראלי בצאתך'.

קשה ליישם את עולם התורה והמצוות מחוץ לבית. הפתרון של אחינו החרדים לבעיה הזאת הוא הסתגרות. לחיות בבית מוגן ולהמעיט את החשיפה לעולם הכללי. זה עובד שכשהחומה עומדת על תילה, כשהחומה נסדקת – החברה החרדית תהיה בסכנה.

החברה הדתית לאומית בחרה בדרך אחרת. דרך קשה מאוד. דרך התובעת חיים של קדושה גם בתוך הבית וגם בעולם החול. דרך הדורשת שמירה על הערכים והעקרונות שלנו גם כשמסביב רוחשות רוחות אחרות. להיות דתי בביתנו ודתי בצאתנו.

הרב עמיחי גורדין

חג החנוכה שמסמל את נצחון אור התורה על תרבות יוון מלמד אותנו כיצד להצליח במשימה הגדולה הזאת. הניצחון מתחיל בבית, ב'בייס'. כשהשמש שוקעת וחשכה יורדת על העולם, צריך להיכנס הביתה ולהדליק את אור התורה, המסורת והערכים שלנו.

אבל האור שבבית לא מספיק. האור חייב להאיר את דרכנו החוצה. היה דתי בביתך ודתי בצאתך. בפתח הבית, ביציאה החוצה, ילוו אותנו נרות החנוכייה. בלכתנו ברחוב ינצנצו נרות מהחלונות ויאירו את דרכנו.

לא קל להיות דתי-לאומי. לא קל לעמוד על הערכים והעקרונות שלך בתוך עולם החול הרחב והסוחף. נזכור תמיד, אין לנו מריבה עם עולם החול. עולם החול נברא על ידי הקב"ה שחפץ בהטבת בריותיו. אבל, גם אם חפצים אנו בעולם החול, לא ניתן בשום פנים ואופן לעולם החול לגבור עלינו ועל ערכינו. לא נכנע לעולם החול, נקדש ונאיר אותו באור התורה והערכים שלנו.

=======

המאמר יתפרסם בשבת הקרובה בעלון 'שבת בשבתו'