נס לא קרה לנו: חג חנוכה הוא חגיגה לחילוניות

עובדת היותנו חילונים איננה אומרת שסיפור הנס אינו חלק מהתרבות שלנו, אנו נוסעים אותו עמנו כמקור השראה לפעולתנו, אך פועלים יום יום באחריות לתיקון האדם והחברה

נס לא קרה לנו: חג חנוכה הוא חגיגה לחילוניות

״לחילוני – אין ריבון. לסתירות שבעולמו אין הגיון אין לו עבודת השם, ואין לו על מי לסמוך. הכל עליו, בכל ענוות קטנותו: עליו ועל כתפיו, תמיד, גם בשכבו לנוח.. הדתיים מרובים, הלא דתיים מרובים יותר, ואילו החילוניים מעטים. עמידתם שלהם תובעת יותר מדי. אומץ לראות ועוז לשאת באחריות״. (ס. יזהר, העוז להיות חילוני)

חנוכה הוא חגיגה לחילוניות היהודית , אין חג טוב ממנו לחגוג את הגבורה שבלהיות חילוני. אין מדובר בחילוני ה"לא דתי" זה אשר מעדיף לא לקחת אחריות על מורשתו ותרבותו ומעדיף להשאירם בידי נציגי היהדות הרבנית שיערכו את טקסיו, יחנכו את ילדיו ומפעם לפעם יפנה אליהם במצוקותיו. וגם אין מדובר בחילוני המתנכר, זה שאינו רוצה דבר עם יהדותו והיה מעדיף שמדינת היהודים תהיה מדינה ללא כל סממן יהודי ושבבתי ספר יצמצמו את שעות לימוד היהדות ככל האפשר. אילו בחירות שאין בהם גבורה , רק התנגדות וכניעה.  הגיבור הוא החילוני אשר יש לו אומץ לשאת באחריות ולראות עצמו כבן בית וכמוביל בתרבותו היהודית.

העז להיות חילוני בליבה של התרבות

עיון מהיר במקורותיו של חנוכה מלמד אותנו שהעוז החילוני הזה נמצא בליבה של התרבות שלנו מערש יצירתה

חגי אור נפוצים בתרבויות רבות בעולם. בתקופה זאת של דצמבר, הימים מתקצרים והולכים עד אשר בסוף דצמבר חל שינוי והאור מתחיל לגבור על החושך. מפורסם בעניין זה המקור התלמודי (תלמוד בבלי, עבודה זרה ח' ע"א) המתאר את האדם הראשון החושש שהעולם עומד להסתיים בחשכה מוחלטת ולכן מקיים 8 ימי תענית. ואכן, ראו זה פלא, האל נשמע לו, הימים הולכים ומתארכים והאדם הראשון שלנו עושה חגיגה. כל מי שהביט מהופנט בחנוכייה, בעץ קריסמס או היה תחת מתקפת זיקוקין בחג הדיבאלי ההודי יכול לתאר לעצמו שחגיגה זאת היתה מלאה באור ואש.

כך גם אבותינו ראו בתקופת שנה זאת הזדמנות מצוינת לחגוג את ניצחונם של החשמונאים על היוונים:

וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש…(נא) ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט…(נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. (נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. (ספר חשמונאים א', פרק ד)

ניתן לראות בקטע קצר זה שנכתב בסמוך למאורעות עצמם עד כמה השימוש במוטיב האש והאור משמעותי בחגיגה, החוגגים לא הפנו את גבם לתרבות עבודת הכוכבים, אלא השתמשו בה ובנו עליה רובד נוסף. כן ניתן להבחין שאבותינו לא חגגו אירוע ניסי, אלא את הכח שניתן להם כבני אדם לפעול בעוז.

לאחר חורבן בית שני, בתקופת התנאים, כאן בא"י מתחילה להתגבש התפילה – הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִים עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהַם בַּזְּמַן הַזֶּה … (מתוך התפילה)

כאן הסיפור מסופר מזווית המתאימה לעולמם של אנשים אשר חיים לאחר החורבן, בעידן בתר מקדשי, לכן אין להם עניין בלהלל את חנוכת המזבח ואת המאבק על הזכות להקריב קרבנות. הם אדריכלים של יהדות מתחדשת אשר שמה במרכז את הלימוד ואת התפילה ולכן סיפור הלחימה החשמונאית הופך כאן לשולי ואילו הסיפור המרכזי הופך להיות הנס אשר חולל האל.

הניצחון או הנס?

ככל שיעברו השנים יהפוך סיפור הניצחון החשמונאי לשולי יותר ויותר עד שיגיע לתלמוד הבבלי כהערה במסכת שבת על כך שמרכזו של החג הוא לא הניצחון החשמונאי אלא הנס שאירע לאחריו ואיפשר למנורה לבעור במשך שמונה ימים (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כא, עמוד ב). ברור שזווית סיפורית זאת מתאימה יותר לעולמם של חכמי בבל העומדים בראש מפעל גלותי עצום מימדים.

ובחזרה אלינו, אנו שלקחנו לעצמינו את העוז להיות חילונים, חזרנו כאן לארצנו והמשכנו לחגוג את חנוכה שלנו:

הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.  (מרדכי ריווסמן)

אל מול הניסים והנפלאות שעשית לאבותינו מציב המחבר את הנסים והנפלאות אשר חוללו בני האדם. ומחבר בחיבור ישיר ביננו, העושים כאן היום מעשה אנושי חילוני, לבין אבותינו החשמונאים שלחמו על אדמה זאת אלפיים שנה לפנינו. זוהי איננה חילוניות ריקה מתוכן, זוהי חילוניות עמוקה המישירה מבט אל מורשתה ותרבותה ומתוכן מספרת את הסיפור שלה.

וכמובן שלא ניתן לסיים ללא שירו הידוע של אהרון זאב:

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,

מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת

הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם

– וַיְּהִי אוֹר!

עובדת היותנו חילונים איננה אומרת שסיפור הנס אינו חלק מהתרבות שלנו, אנו נוסעים אותו עמנו כמקור השראה לפעולתנו, אך פועלים יום יום באחריות לתיקון האדם והחברה מתוך ידיעה שלנו הנס לא קרה וכנראה גם לא יקרה. לכן עבודתנו כאן היא לחצוב , בזכות המבוכה החילונית שלנו. בסלע, אדם, עד דם – עד שיהיה כאן אור.

 

ניר ברוידא משמש כראש רשת הישיבות החילוניות בינ"ה

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
15 תגובות - 12 דיונים מיין לפי
1
חכמי בבל העומדים בראש מפעל גלותי עצום מימדים?
אתה מתעלם מכמה דברים | 03-12-2018 11:20
התפילה ועל הניסים - מזכירה רק את נצחון החשמונאים. אם כבר תשאל, למה בכלל חנוכה לא מוזכר בתלמוד בפני עצמו. רק ברמזים. יש על כך מאמר מעניין ומחכים שם הרב אברהם קוסמן. בכל אופן, את סיפורי דוד המלך, יהושע בן נון, יהודה בן יעקב, שמשון הגיבור ועוד ועוד - חכמי בבל לא העלימו. רק העצימו. וגבורת התלמוד הבבלי היא שהרימה את ראשם של אבותינו אלפיים שנים. גלות? עוז ועוצמה יהודית שורשית. כדאי שתרכין את ראשך קצת, ותתרצה ללמוד
העצימו?
שישי | 03-12-2018 12:41
אחי לדעתי הם לא העצימו את סיפורי הגיבורים אלא הפכו את רובם לראשי ישיבות בבליות.
2
המלחמה היתה בין יהודים מתיונים ל-שומרי התורה
אריק | 03-12-2018 11:20
לצערנו בהמשך גם חלק מהחשמונאים התיוונו כאלכסנדר ינאי אריסטובולוס ועוד . חנוכה זה לא חג החילונים אולי פורים או פסח בהסברים מסוימים
3
בזכות החלוניים יש לנו מדינה ציונית
פופ | 03-12-2018 11:36
האתר סרוגים הפך אתר חרדי אנטי ציוני.
בזכות החילונים יש לנו מדינה חילונית
שי | 04-12-2018 15:15
שהולכת ומתפרקת, כי לאומנות חילונית היא דבר בת חלוף
בזכות הקב"ה והציונים יש לנו מדינה ציונית
א | 03-12-2018 13:31
החילונים היו חלק ניכר מהתנועה אך הדתיים קדמו להם ברעיון ובמעש.עע- העליה הראשונה,נתן בירנבאום,המזרחי וכו'
4
סרוגים זה לא אתר דתי??
דתי | 03-12-2018 12:17
??
5
שנאת חינם
דני | 03-12-2018 12:38
מה זה חילונים? זה לא מתפלל שלש תפילות ביום, או שעובד בשבת, או שלא עושה את שמירת היהדות כמו שהוא רוצה, זהו, אם לא עושה את היהדות כמו שרוצים זה שנאת חינם, ודמו מותר, והולכים ומשמיצים אותו.
6
'ראש רשת הישיבות החילוניות בינ"ה'
לחילוני אין א-לוהים | 03-12-2018 13:40
ילמדנו רבינו אנו נוסעים אותו עמנו כמקור השראה לפעולתנו אתה נוסע או נושא?! גם החשמונאים בסוף התחילו להתבולל כאשר 'השיאו' לבניהם שמות יוניים. אולי אתה גם מתבולל קצת? אולי גם בך שוכן איזה 'אריסטובולוס' קטן?
7
מעניין
יוסף | 03-12-2018 16:40
סוף סוף מחלוקת לשם שמיים
8
עכשיו יש לכם מושג 'ישיבה חילונית' מהי
שאול | 04-12-2018 15:14
עושים פליק-פלאק, מעקמים את הכתובים, והופה, קיבלנו את יהודי המכבי כסמל של החילוניוּת האולטימטיבית. בטור הבא: חנוכה הוא חגם של בעלי נטיות הפוכות, כי במילים להבה ולהטב יש אותיות דומות
9
השם ברוידא מסגיר את מקורות החילון.
סתם אחד | 04-12-2018 16:27
ראש הישיבה ברוידא זה לא הזה מסלובודקא?
10
סילוף מכוון!!!!
יהודי | 04-12-2018 17:18
זה אתר יהדות??? זה אנטי יהדות!!! נס חנוכה הוא נס ההצלה הרוחנית! של עם ישראל, העם שהולך בדרך התורה! סרוגים - זה אתר של רפורמים? אולי ?! נכתב בכאב גדול על סילופים של מתיוונים בלבוש חדש- שלא יצלח!
11
חנוכה ניצחון התורה!
אמונה | 04-12-2018 17:24
חנוכה - חג דתי יהודי על ניצחון התורה על ההתבוללות!
12
בכותרת המשנה: נוסעים אותו עמנו - אין עריכה???
אורית | 06-12-2018 12:04
...