גילויי השמחה לנוכח הזכיה של ד"ר יהודה דוד במשפט דיבה שנוהל נגדו על שהעז להאשים את הפלסינים בשקר מראים כי בציונות החילונית, עדיין לא השתחררו מהתפיסה הגלותית.
למי שלא יודע במה מדובר, נזכיר, כי בימים הראשונים של אינתיפאדת אל אקצה, הגיעו ג'מאל ובנו מחמוד אדורה לצומת נצרים, שם התנהלו חילופי אש כבדים בין שוטרים פלסטינים לבין חיילי צה"ל.
השניים נתפסו במצלמות תחנת הטלוויזיה כשהם מסתתרים מאחורי חבית אבן, לאחר מכן נראה הילד מחמוד כשהוא ירוי, ואילו אביו נפצע.
בטלוויזיה הצרפתית שידרו כתבה המאשימה את ישראל בירי על הילד הפלסטיני, מה שגרם לנזק תדמיתי קשה לישראל. בתחקירים שנערכו על שידור הכתבה ובחינתה מול הנתונים בשטח הוכח כי מדובר בכתבה שיקרית, וכי במקום בו נמצאו השניים, אין שום סיכוי שהשניים נורו על ידי חיילי צה"ל.
בעקבות תחקירים שונים, תבע האב ג'אמל את ד"ר יהודה דוד, שטען כי הבן נורה על ידי פלסטינים, בתביעת דיבה בצרפת. דוד טען כי הפציעות שג'אמל הציג מקורן באירועים שהתרחשו עשר שנים לפני התקרית בה נורה בנו.
בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט העליון בצרפת את דוד מאשמת דיבה, ובכך חיזק את הטענה הישראלית כי הטענות על כך שא-אדורה נורה על ידי צה"ל הם שקר.
תגובות היסטריות בישראל
בעקבות הודעת הזיכוי, גורמי ימין בישראל החלו לראות בד"ר יהודה דוד כגיבור לאומי.
ראש הממשלה נתניהו, פתח את ישיבת הממשלה, בהרעפת שבחים על מי ש"יצא לנקב את השקר של עלילת מוחמד א-דורה".
"הניצחון שלו הוא לא ניצחון אישי, זה ניצחון של הצדק וניצחון של האמת. ניצחון של ישראל על מסכת העלילות של התעמולה הפלשתינית שמתפשטת בעולם … אני מברך היום את עם ישראל בניצחון חשוב במלחמת התעמולה".
בתנועת "אם תרצו" הגדילו לעשות והודיעו כי הם דורשים להעניק לד"ר דוד, את פרס ישראל "הגיע הזמן שמדינת ישראל תדע לתגמל ולהוקיר את אלו שנלחמים ומקריבים למענה ולא רק את המשתמטים, הסרבנים והשקרנים המתייצבים לצד תעמולת האויב."
מה בסך הכל קרה?
הנצחון של ד"ר יהודה דוד, חשוב ככל שיהיה, מראה כי בציונות החילונית עדיין שבויים בקונספט הגלותי של מדינת ישראל כמגן מפני האנטישמיות.
על פי הציונות החילונית, כל ההצדקה לשיבתנו בארץ ישראל, היא בגלל השואה. ראשי ממשלה, נשיאים ושרים חוזרים על המנטרה הזו בכל שנה ביום השואה: "מדינת ישראל קמה כדי שלא תהיה שואה שניה".
כל נציג של מדינה זרה, יורד מהמטוס בנתב"ג וישר מובל למוזיאון יד ושם כדי שיראה למה מגיעה לנו מדינה.
לכן הפחד הגדול שלהם מכך שמדינת ישראל תבצע לכאורה פשעים נגד האנושות ותהרוג ילד או אדם חף מפשע. אם אנחנו אכזריים כמו הגרמנים (למרות שאי אפשר להשוות), מה ההצדקה שתהיה לנו מדינה?
מובן אם כן, למה מי שמוכיח שהפלסטינים משקרים בכך שהם טוענים שהרגנו ילד פלסטיני, הופך לגיבור לאומי אצל אנשי הציונות החילונית. כמו בתקופת הויכוחים הגדולים בין יהודים לנוצרים, הוא מראה לגויים כי היהודים דווקא בסדר ולא נותן לגויים סיבה לעשות נגדנו פוגרום.
עם כל הכבוד לד"ר יהודה דוד, הנצחון שלו לא תרם תרומה מכריעה למדינת ישראל. השקר הפלסטיני ימשיך להאכיל את האירופים בשקרים שאותם הם יבלעו ברצון ובשמחה.
הדיבורים על כך שהוא גיבור לאומי, מראים כי גם בשנת הששים ושלוש של מדינת ישראל, למרות שהיא חסונה הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית עדיין משהו ברוח של המנהיגים שלה נשאר חלש וגלותי.
מדינה שיודעת את הסיבות האמיתיות לקיומה, הנובעות מתוך ספר התנ"ך והנביאים לא צריכה להתרגש מסיפור כזה או אחר של פלסטינים הטוענים נגדה, ולא להפוך את יום הפרכת השקר ליום חג. זה מיותר.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
