כמה טוב היה פעם בגרמניה. 'הגישה שאצלנו זה לא יכול לקרות מוטעית. אם זה קרה בגרמניה של באך, גתה ובטהובן, זה יכול לקרות בכל מקום. לא בעוצמות כאלה, אבל זה יכול לקרות', כך אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר.

בגרמניה התרבותית והמופלאה של המאה השמונה עשרה, זאת שבה פעלו באך, בטהובן וגתה, היחס ליהודים היה גזעני ומתנשא. ניתן לתת לכך מאות דוגמאות. אנו נסתפק במסמך הרשמי שפרסם מלך פרוסיה התרבותי והנאור בשנת 1752 ובו נקבע שהיהודים הם כת מסוכנת ביותר בתחומי הממלכה, ובעקבות כך יש להטיל עליהם חוקים ותקנות רבים שיגבילו ויקשו את חייהם.

הרב עמיחי גורדין. באדיבות המצולם

תקנות אלו עסקו במנעד רחב של תחומים. במתן היתרי נישואין ליהודים (נאסר על חזנים למשל לשאת נשים), בניהול עסקים, ובהטלת אחריות קולקטיבית לפשעים אשר ביצעו פרטים מהקהילה. כחלק מרוח השוויון הנאצלת חויבו היהודים לקנות במחיר מלא את החרסינה מהאיכות הירודה ביותר אשר יוצרה במפעליו הכושלים של המלך, ושאיש לא רצה לקנותה. פלא גדול כיצד גרמניה התרבותית הזאת הידרדרה תוך זמן קצר לשנאת יהודים ולאובדן דמוקרטיה. באמת מוזר.

את זכויות האדם והדאגה לזולת לא נשאב מתרבות המערב, שרדפה את אבותינו ובזה למורשתם. איננו צריכים את גרמניה של גתה כדי ללמד אותנו ערכי דמוקרטיה. לא משונאי יהודים אלו נבנה את תרבותנו. המסורת של אבותינו היא הערובה לשמירה על ערכי זכויות האדם.

לבית המשפט העליון תפקיד חשוב מאוד בשמירה על הדמוקרטיה, אבל המחשבה שביום סופה וסער הוא שיגן עלינו מפני הפיכתנו לנאצים היא הזויה. מי שתשמור עלינו ועל ערכינו מפני רוחות רעות היא המורשת הערכית והתרבותית שלנו. כבוד הנשיא, המסורת היהודית שלימדה את כל העולם מהם ערכי מוסר ומהי דאגה לגר, היא המגן של זכויות האדם. עליה נשמור מכל משמר.

=======

המאמר יתפרסם בשבת הקרובה בעלון 'שבת בשבתו'