המשטרה: להעמיד לדין 6 בכירים בהם מקורבי נתניהו

המשטרה הודיעה היום (חמישי) על סיום חקירת תיק 3000, פרשת הצוללות, ועל גיבוש תשתית ראייתית נגד שישה בכירים שנחשדו במעורבות בפרשה.

בין החשודים: המשנה לראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, תא"ל (במיל') שייקה ברוש, מפקד חיל הים לשעבר אלוף אליעזר צ'ייני מרום, מקורבו של נתניהו ופרקליטו עו"ד דוד שימרון, השר לשעבר אליעזר מודי זנדברג ודוד שרן. נגד עו"ד יצחק מולכו, פרקליטו של ראש הממשלה ומקורבו, לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.

נגד השישה נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות בין היתר של: שוחד ותיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין, עבירות הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.

על בר יוסף נכתב: בתקופה הרלוונטית שימש בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד רה"מ לראשות המל"ל. כשעל-פי החשד בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד – בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.

ברוש, הוא מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף, שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, כאשר עפ"י החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור.

עפ"י החשד, בעת שכיהן צ'ייני מרום כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 ₪ (כ- 120 אלף אירו)

עו"ד דוד שמרון – שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של רה"מ נתניהו ועורך דינו הפרטי של רה"מ ורעייתו. עפ"י החשד, עו"ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד.

בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון עפ"י החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 ₪, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".

בנוסף, עפ"י החשד פעל עו"ד שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו"ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכ"ט), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עוה"ד.

עו"ד יצחק מולכו – שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. עפ"י החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלשתינאים, נפגש עו"ד מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון.

עפ"י החשד במהלך מפגש זה דנו עו"ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. עפ"י החשד עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד רה"מ בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים.

השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג – עפ"י החשד בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 ₪.

דוד שרן – בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של רה"מ בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 – 2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 ש"ח, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו ע"י שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012.

במשטרה מבהירים, כי במסגרת החקירה נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס חשדות גם כנגד מעורבים נוספים בפרשה, לרבות אנשי עסקים פרטיים שאינם נושאים במשרות ציבוריות.

עוד אמרו בביקורת כי "במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מינהל בקרב גופים שונים, אל מול גורמים עסקיים ופרטיים, וזאת בכל הנוגע לרכש ביטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל. ליקויים אלו מחייבים הפקת תובנות ולקחים על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, על מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הביטחוני במדינת ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד". בכוונת המשטרה לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה.

בליכוד אמרו בתגובה כי  "הניסיונות של השמאל להדביק את פרשת הצוללות לראש הממשלה נתניהו- התרסק אל קרקע המציאות". עוד הוסיפו: "אנו משתתפים בצערם של יאיר לפיד ואבי גבאי, שגם הפעם נגוזה תקוותם הנואשת להחליף את ראש הממשלה נתניהו באמצעות האשמות סרק".