המערכת הפוליטית בירושלים סוערת סביב ה'דיל' של משה ליאון עם החרדים על תמיכה בו תמורת מינוי שני רבנים חרדים הרב משה חיים לאו והרב דוד יוסף, לעיר הבירה.
הציונות הדתית זועמת, איך משה ליאון הסרוג מכר את ירושלים לחרדים, וקוראת לתמוך במועמד החילוני עופר ברקוביץ', שלדעתה כן ימנה שני רבנים ציוניים דתיים לעיר.
זה אולי המקום להבהיר כי גם אם ברקוביץ' ייבחר ברוב עצום, ויקים קואליציית חלומות עם כל המרכיבים הציוניים במועצת העיר – הסיכוי למנות רב עיר ציוני לירושלים הוא אפסי.
את ההליך מתניע שר הדתות
תהליך בחירת רב עיר, לא נעשה על ידי העירייה, אלא קודם כל על ידי משרד הדתות. לאחר פטירת דוד אזולאי ז"ל, אין כרגע שר ממונה, והסמכויות נמצאות בידיו של יו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי, ובהמשך הם ככל הנראה יועברו לחבר כנסת אחר מש"ס.
את רבני הערים בוחרת מועצה ציבורית, המורכבת מחברי מועצת העיר, חברי המועצה הדתית, נציגים של הרבנות, של משרד הדתות ושל נציגות בתי הכנסת ואנשים נבחרים מתוך העיר. בשלב זה לחרדים יש יתרון מובהק, כשהם ממנים את נציגי הרבנות, המועצה הדתית ונציגי משרד הדתות. גם בתוך מועצת העיר יש להם כמעט חצי, כך שגם שם הם יזכו לנציגות. ראש העיר יוכל למנות נציגים משלו, אך זה ככל הנראה לא יספיק.
את מי רוצה למנות הציונות הדתית?
עכשיו, נלך שלב אחד קדימה. נגיד שעופר ברקוביץ' מנצח והוא ראש העיר הנבחר בקואליציה ציונית, ובבחירות 2019 משתנה הממשלה, והבית היהודי מקבלת לידיה מחדש את תיק הדתות. גם בתרחיש כזה, רב ציוני לא נראה באופק. והסיבה היא המריבות הפנימיות.
את הרב אריה שטרן מינו בירושלים בצורה הבאה. הנציגים הסרוגים בעיר כינסו אסיפה גדולה, העלו מספר שמות ובסופה נבחר הרב אריה שטרן כמועמד מוסכם על ידי כולם לרב הראשי. לאחר שהשם שלו עלה, התחילו להתניע את המהלך לבחירת רב ראשי. להסכמה הדתית הצטרפו כל הנציגים החילוניים והלייטים: מרצ, ניר ברקת, רחל עזריה וסיעת התעוררות, ומינו גוף בוחר שנועד למנות את הרב שטרן. וגם הוא נבחר רק לאחר 'דיל' עם הספרדים למינוי הרב שלמה עמאר לרב ספרדי.
אצל החרדים, השמות כבר על השולחן – הרב משה לאו לאשכנזי, הרב דוד יוסף לספרדי. ואצלנו? קשה לחשוב על שמות אפשריים שיהיו מקובלים כעת על הנציגות הסרוגה והחילונית כאחד. הרב שמואל אליהו שהוא מועמד "ברירת מחדל" לרב ספרדי, הוא סדין אדום לא רק אצל הרפורמים והשמאלנים, אלא גם אצל חלק מהדתיים הליברלים, שמרכיבים את הסיעה של ברקוביץ'. ועוד זכורה ההפגנה של הנציגים ה"ליברלים" נגד מועמדתו מחוץ לעיריית ירושלים בזמן ההצבעה. רב ספרדי סרוג אחר, לא עולה אפילו כאפשרות.
בגיזרת הרבנים האשכנזים, גם אין מועמד כרגע שיחתמו עליו אפילו בתוך המגזר – מה שיוביל שוב לריצה כפולה, כמו שהיה בבחירות לרבנות הראשית לישראל כשהרב סתיו רץ במקביל לרב יעקב שפירא, כדי להביא את שניהם להפסד לרב לאו.
אם הציונות הדתית רוצה למנות רב בירושלים, והדבר נכון גם לערים נוספות כמו חיפה, תל אביב ובהתסכלות הלאה לעוד חמש שנים, לבחירות לרבנות הראשית לישראל. היא קודם כל צריכה להכריע מי המועמדים שלה, ורק אחר כך להתחיל להתניע את המהלך לבחירת הרבנים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
