מותר לומר על יהודי 'ימח שמו וזכרו'?

ודאי לא. כך הוכיח הגרי"ח זוננפלד, -על אף היותו מן הקנאים – שהרי אם מת אותו אדם בלי בנים, יש חובת יבום או חליצה לאלמנתו כדי ש"לא ימחה שמו בישראל" (דברים כה, ו. עי' שו"ע אה"ע קנז ה'. וכן אומרים בשם האבני נזר. עיטורי תורה – דברים שם). לכן יש להתפלל עליו שיחזור בתשובה. הרי אם היה נמחה שמם של אחז ומנשה, איך היה נולד משיח?

וכן אמרה ברוריה אשתו של רבי מאיר: לא כתוב בתהלים (קד, לה) "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יתמו חטאים מן הארץ" (ברכות י א). ומה שכתוב תהילים (קט, יג) "ימח שמם", זה מקרה יוצא מן הכלל. ועיין מסילת ישרים סוף פרק יט.

ופעם נשאל הגרי"ש אלישיב: המנהג לומר או לכתוב אחר שם של מי שנרצח על ידי בני עולה 'ד' ינקום דמו'. האם יכולים לומר או לכתוב הנוסח 'ד' ינקום דמו' גם אחר מי שנרצח על ידי יהודי רוצח רח"ל, או אי אפשר לומר כן אלא כשנרצח על ידי גוי רח"ל?

והשיב בפשטות: אפשר לומר כן אף בנרצח ע"י יהודי, והוסיף: 'הרי רצח אותו'. ונשאל עוד: אבל האבני נזר שהביא ראיה מדין יבום שלא ימחה של ישראל, ושם הדין הוא שאף במומר שייך מצות יבום וחליצה, הרי שאף בישראל מומר חששה התורה שלא ימחה שמו מישראל, והסכים הגרי"ש אלישיב ואמר: אם כן לא צריך כל כך לומר על יהודי הי"ד (וישמע משה ח"ב עמ' שסג-שסד).