בבחירות הפנימיות שמתקיימות היום (ג') בליכוד כוחו של פייגלין ירד.
להערכה זו שותפים כולם, גם אנשים בתוך 'מנהיגות יהודית' המתמודדים מטעמה לסניפים ולועידת הליכוד.
ישנן מספר סיבות לכך, כשהעיקרית שבהם, היא הצמדת הבחירות לראשות התנועה לבחירות לסניפים ולועידת הליכוד.
פייגלין כזכור התחיל עם 3% בימי שרון, התקדם למספר דו ספרתי בבחירות 2006, ומשם הגיעה הנסיקה לכרבע ממספר המצביעים בבחירות 2008.
אלא שתוצאות אלה מרמות, משום ששתי מערכות הבחירות נוהלו בשליטה מוחלטת של נתניהו. ההישג הגדול של פייגלין הגיע על רקע אחוזי הצבעה נמוכים משמעותית ובתמיכה של מחנה סילבן שלום, שהצביע בחלקו במחאה נגד נתניהו.
בשונה משתי המערכות האחרונות, בבחירות שמתקיימות היום, לא מצביעים רק על ראשות הליכוד, אלא גם על הנהגת השטח.
את רוב מתפקדי הליכוד, מעניין פחות מי יוביל את המפלגה, בעיקר כשמדובר בקרב שסופו ידוע מראש, אבל יותר מעניין אותם מי יהיו הנציגים בסניפים ובמרכז.
כוחו של פעיל ליכוד נמדד בעיקר בסניף המקומי ובמרכז הליכוד וכדי להבחר לשם הוא צריך להביא לקלפי את כל מקורביו. אנשים אלה שרובם הגודל לא היה טורח להגיע אל הקלפי בשביל שנתניהו יקבל שבעים וחמישה אחוז שמונים, יגיע כדי לתמוך באיש שלהם בסניף ובמרכז.
האינטרס של אותם חברים בהפעלת קבלני קולות כדי להבחר לסניף המקומי, הוא בעיקר על רקע הזכות לבחור את נציגי רשימת הליכוד בבחירות לעירייה. ראשי הסניף בעקבות כך הם אנשים בעלי כח גדול בעיריה ויכולים לסדר הטבות ואישורים לתומכיהם.
המהלך שביצע נתניהו בהקדמת הבחירות והצמדתם לבחירות לסניפים ולמרכז, תתברר כמוצלחת מאוד כשהי תביא קודם כל לאחוזי הצבעה גבוהים יותר ובנוסף תביא קהל מצביעים "לא אמוני" גדול יותר שיבחר בנתניהו.
המהלך שלו הצליח. נתניהו (פלאש90)
כולם נגד פייגלין
בשבועות האחרונים מנסים במטה פייגלין להשיג תמיכה של אחד מחברי הכנסת של הליכוד אך לא מצליחים.
ח"כים כמו זאב אלקין, ציפי חוטובלי דני דנון ויריב לוין התחמקו באלגנטיות כדי לא להרגיז את ראש הממשלה.
תמיכה גלוייה בפייגלין משמעותה הסרת התמיכה של ראש הממשלה והזרקות החוצה מרשימת הליכוד לכנסת בבחירות הבאות.
גם מחוץ לכנסת מתקשה פייגלין למצוא תומכים. במקום שהכי נראה אוהד לדעותיו, ביהודה ושומרון, הוא עדיין לא נחשב כמועמד לגיטימי.
מועצת יש"ע ומשה פייגלין כבר בנתק ארוך למעלה מחמש עשרה שנה, כשתחילת הסכסוך עוד בימי הסכמי אוסלו, כשפייגלין שימש כיו"ר תנועת 'זו ארצנו' שפעלה באופן בלתי אלים נגד הסכמי אוסלו. פייגלין ניסה לגייס את תמיכת מועצת יש"ע למאבק האזרחי אותו ניהל, אך קיבל מהם יחס צונן.
בספרו "במקום שאין אנשים" הוא האשים את מועצת יש"ע כמי שהעדיפה לקחת את הצד של הממשלה, וניסתה לטרפד מהלכים אותם ניסה ליזום, למשל "מבצע מכפיל" להגדלת מספר ההתנחלויות ביהודה ושומרון.
כך נראה דף הבית של ערוץ 7 הבוקר. תמיכה בנתניהו:
לשיא הגיע העימות בתקופת ההתנתקות, כשפייגלין האשים את מועצת יש"ע בשיתוף פעולה עם שרון להכשלת המאבק בתוכנית ההתנתקות. ביש"ע לא שכחו לו את ההתבטאויות ובמשך שנים הורו לאנשיהם לא להצביע פייגלין.
גם היום כשסוגיית מגרון עומדת על הכף, ולכאורה הצבעה לפייגלין הייתה פעולת מחאה נגד נתניהו, מעדיפים גורמים ביש"ע להצביע בפתק לבן ובלבד שלא לתמוך בפייגלין בבחירות הפנימיות בליכוד.
דברים ברוח זו אומרים גם גורמי ימין מחוץ ליש"ע שקראו להחרים את הבחירות ובלבד שלא להצביע למי "שהורס את הליכוד ומבריח מצביעים לשמאל".
לא ישחזר את ההצלחה
גם מזג האוויר הוא גורם שיכול להכריע. אם הבחירות היו נערכות מחר, תחת גשמים שוטפים, אחוזי ההצבעה היו נמוכים יותר.
המצביעים האידיאולוגיים של 'מנהיגות יהודית' לא נשברים בגלל גשם מה שהיה מאפשר אחוז גבוה יותר לפייגלין. אך במזג האוויר של יום הבחירות, אמנם קר וקצת גשום, אבל עדיין נסבל, נראה כי אחוז ההצבעה לא ירד אל מתחת ל50%, מה שלא יעזור לפייגלין.
בבחירות הקודמות לראשות הליכוד, דיברו על הצלחה במונחים של 30% לטובת פיייגלין. הפעם הקולות מדברים על 20% כהצלחה, כשבפועל נראה יותר כי בסוף היום הארוך יזכה פייגלין ב15% מהקולות.
על פניו נראה כי מדובר בנסיגה קלה בכוחו, אך כפי שנאמר למעלה, הכח האמיתי בליכוד נמצא בסניפים ובמרכז. במידה ויצליח פייגלין להכניס כמות נכבדה של אנשיו תהיה לכך השפעה גדולה יותר מאשר חמישה אחוזים לכאן ולכאן בקרב על הנהגת המפלגה.
אם פייגלין יצליח לשים דריסת רגל איתנה במרכז הליכוד, ידרשו לנתניהו יותר מתרגילים חוקתיים כאלה ואחרים כדי להמשיך את שליטתו האבסולוטית במפלגה.
בכל מקרה פייגלין לא יפסיק את הניסיון להתמודד על ראשות המפלגה וגם בבחירות הבאות נראה אותו מתמודד על ראשות התנועה, אולי הפעם בתור חבר כנסת.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
