למה הגבר והאישה לא נבראו בנפרד כמו שאר היצורים?

מדוע היה צורך לברוא לכתחילה את האדם דו פרצופין אחד לפנים ואחד לאחור, ואחר כך לנסר אותם לשני גבים, למה מראש לא נברא המין האנושי כשני יצורים נפרדים כמו שאר כל היצורים?

למה הגבר והאישה לא נבראו בנפרד כמו שאר היצורים?
  (צילום: שאטרסטוק)

הדאגה לשיפור מעמד האישה שהתעוררה לאחרונה במחוזותינו, שהיא נכונה וצודקת כשלעצמה, הביאה עמה חוגים שונים לנצל התעוררות זו לניסיון לטשטש את ההבדלים שבין האיש והאישה, כשהם מניפים את דגל השוויון של המינים תוך התעלמות והתכחשות לשינויים הטבעיים הטבועים בטבע היצירה של שני המינים הללו.

כבר מעת יצירת המין האנושי, מספרת לנו התורה כי בריאת האדם אינה דומה לבריאת שאר היצורים, גם שאר בעלי החיים כולם נבראו זכר ונקבה, אך התורה אינה מזכירה עובדה זו אלא אצל האדם בלבד, כאשר אצל כל שאר בעלי החיים נאמר הדבר הזה באופן כללי: "תוצא הארץ נפש חיה למינה" מבלי להזכיר את הזכר והנקבה. וטעם הדבר הוא מפני שהזוגיות אצל כל שאר בעלי החיים אין לה עניין אחר אלא קיום המין, שהזכר והנקבה יחד יהיו שותפים בהבטחת ההישרדות של אותו המין לדורות. מה שאין כן אצל המין האנושי, אצלו התורה מספרת לנו בפרטי פרטים את יצירת המין האנושי, ולא רק אחר יצירתו של האדם אלא עוד לפני יצירתו, החל מההתייעצות שהתקיימה לפני יצירתו ככתוב: "נעשה אדם", וכפרש"י: "נמלך בפמליא שלו".

וגם אם לבסוף אין הקב"ה מתחשב בדעת המלאכים, הרי עצם ההתייעצות מלמדת אותנו שקיימת בעייתיות ביצירת האדם. עד שגם לאחר שהוחלט על יצירתו אין הוא נוצר כשאר בעלי החיים. על ההבדל הזה עמדו חכמים ואמרו: "כתיב: 'ויברא אלקים את האדם בצלמו', וכתיב: 'זכר ונקבה בראם' – הא כיצד?" ועל כך משיבה הגמרא: "בתחילה עלה במחשבה לברואו שנים ולבסוף נברא אחד". איך האחד הפך לבסוף לשנים? על כך אמרו במדרש [ב"ר ח]: "אחת מצלעותיו – בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דו־פרצופים בראו, ונסרו ועשאו גביים, גב לכאן וגב לכאן". ובנוסח דומה אמרו: "אדם וזיווגו עמו נבראו ביחד, הה"ד: 'זכר ונקבה בראם', ונטלה מגביו והכינה והביאה אל האדם, הה"ד 'ויקח אחת מצלעותיו'".

מדוע היה צורך לברוא לכתחילה את האדם דו פרצופין אחד לפנים ואחד לאחור, ואחר כך לנסר אותם לשני גבים, למה מראש לא נברא המין האנושי כשני יצורים נפרדים כמו שאר כל היצורים? על שאלות אלו משיב הראי"ה בספרו עין איה [ברכות פ"ט אות קצא] והסברו הוא שבכל אדם פועלים שני כוחות והם הרגש והשכל. הרגש הוא הכוח המצייר והמדמה בעל הטעם והחן, ואילו השכל הוא הכוח הקר, החודר ומשקיף על הדברים במשפט וחשבון, ושניהם יחד מהווים באדם מערכה שלימה שהאדם צריך להם, על כן הורכבו באדם שני כוחות הללו: האחד, כוח השירה הנובעת מרגש האדם וכוחו המצייר, והשני, השקפה שכלית הנובעת מכוחו השיפוטי של האדם.

שני הכוחות הללו קיימים ביחד אצל כל אחד משני המינים, גם באיש וגם באשה, ואעפ"כ יש הבדל בין האיש והאישה. אצל האיש הצד השכלי הוא הגובר על הרגש והטעם הציורי, ואילו האישה בנויה באופן הפוך שהרגש והטעם הטוב הוא הדומיננטי אצלה, [כמובן שאין זה אומר שהאישה בהשוואה לכל גבר היא פחות שכלית, אלא החשבון הוא במצבה של כל אשה עם עצמה, לדוגמא: גבר שיש לו 30% שכל ו20% רגש יש לו בתוך עצמו יותר שכל מרגש, אך יחסית הוא נחות מבחינה שכלית מאשה מחוננת שיש לה 60% אחוז רגש ורק 40% אחוז שכל, אלא שהכוח הרגשי של האישה הוא יותר דומיננטי אצלה ועם זאת מנת השכל שלה יכולה להיות גבוהה יותר משכל הגבר, ואין זה סותר את הקביעה האומרת שבאופן כללי הרגש באשה הוא חזק יותר מהשכל].

החלוקה הזו של המינים, שאצל האחד (האישה) הכוח המוביל הוא הרגש ואצל האחר (הגבר) המוביל הוא השכל, היא לטובה, כי אם הכוחות, הרגש והשכל, היו פועלים בערבוביה אצל כל אחד, כי אז היה כוח אחד מעכב או מפריע את שלמותו של הכוח השני, ואילו כאשר כל כוח וכוח מתייחד ופועל בפני עצמו, כי אז יצא הכוח המיוחד שלו אל הפועל בכל הדרו. והתכלית היא שכל אחד יתפתח בכוחו המיוחד, ולאחר שישתלם בכוחו המיוחד תהיה בעתיד הפריה לטובה על הכוח האחר.

לפי זה ההבדל בין האיש והאשה אינו רק ביצירה הגופנית, בהבדלים הביולוגים שבין הזכר לנקבה, אלא גם כבר בתחילת היצירה האנושית נבדלו בצד הנפשי שלהם, שאותה ביטאו חז"ל באומרם: "דו פרצופין". והיצירה הכפולה הזו היא למען יהיה הכוח הרגשי מלא ומוקף בכל צדדיו בלא שהשכל הקר והמשפט המדויק יפריעו לו להתרחב. ומנגד ישתלם הכוח השכלי בכל עוצמתו מבלי שהכוח הרגשי יפריע לו, ודווקא במתן הזדמנות שווה לכל אחד מהמינים להביא לידי גילוי את הצד המיוחד שלו, ולא בטשטושו, תתפקד החברה האנושית ביעילות טובה יותר, והשותפות של שני המינים לא תיצור מתחים ותחרות מיותרים אלא תעשה את העולם נאה ומתוקן יותר כאשר כל אחד מהמינים פועל ותורם בכוח המיוחד שלו על  החברה האנושית.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
דו פרצופין.
פאני | 04-10-2018 19:39
ידע הקבה מקדמת דנא שתיווצר אחת ציפי לבני ולכן אמר דו-פרצופין.
2
להעביר מסר כי החיבור אלוק כך גם תהליך הפירוד
משה אהרון | 07-10-2018 6:59
בסד. וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. {ס} כחלק מהבריאה כשם שנברא השידוך הראשון כך נרמז אופן הפירוד הראוי והנכון המדרשים והדרושים משווים את גירוש גן העדן לגירושין . אומנם בין ה' לעמו. אך לעניות דעתנו , פרשת הגירוש מגן העדן הטביעה גם חותם נורמטיבי הרבה יותר רחב ומשמעותי. גם ובעיקר במערכת היחסים שבין האיש והאישה מפרשת הגירוש מגן העדן למדנו פרק ראשוני חשוב הקודם אף לכל המצוות האחרות בתורה בנושא נישואין וגירושין. למדנו כי נישואים שהם בבחינת גהינום דינם להתגרש ומהר ככל האפשר . וכך כל בית דין בישראל מצווה לעשות כן ומהר ככל האפשר והעיקר שבמעשה הגירושין אל להם לצדדים להמשיך למרר חיי זה את זו וזו את זה. בבחינת גיהנום נוסף. שהרי הם מחללים את רעיון הכרובים שבכל משכן [מקדש] . ואזי דינם נגזר ליפול בחרב המתהפכת