הצטרפותם של תהלה פרידמן וקינלי טור-פז ל'יש עתיד' משמחת אותי, קודם כל כי מהיכרות ארוכת שנים, אני יכול להעיד ששניהם אנשים אידאליסטים ערכיים ומעשיים, והכנסת תשתבח מפעילותם הפרלמנטרית. בנוסף, אני גם שמח על נוכחות של נציגים דתיים לאומיים במגוון של מפלגות, לצדה של מפלגה דתית לאומית חזקה. השיבוץ של תהילה ושל קינלי ב'יש עתיד' לא יגרום לי להצביע למפלגה הזאת, כי בסופו של דבר, אני מסתכל קודם כל על ההגה של הספינה, ומי שמוביל את 'יש עתיד' לא מייצג את העמדות שלי בתחומים משמעותיים.

מה שכן מצער אותי מעט הוא שאנשים מהסוג של תהילה וקינלי לא מגיעים היום ל'בית היהודי'. הסיבה לכך היא שהמנהיגות הנוכחית של 'הבית היהודי', שהיא מנהיגות טובה עם הרבה זכויות, בחרה במודע לוותר על עיסוק בסוגיות דת ומדינה. בנושא הזה בנט בחר ללכת בדרכו של נתניהו ולהפקיד את ענייני הדת בידי החרדים, משיקולים קואליציוניים.

זה מצער, כי בעיניי מדובר באחד הדגלים החשובים ש'הבית היהודי' צריכה להניף. מפלגה דתית לאומית צריכה ליזום ולומר אמירות ברורות לא רק בנושאים מדיניים אלא גם בנושאים אזרחיים. במקום להיגרר ולפזול לעמדות החרדים בכל סוגיה של דת ומדינה, 'הבית היהודי' אמורה להוביל יוזמות הסדרה בנושא השבת, הגיור ומערך הכשרות. היא צריכה להיאבק לא רק על דמותו של בית המשפט העליון אלא גם על דמותה של הרבנות הראשית ושל בתי הדין הרבניים.

הבחירה המודעת של 'הבית היהודי' להיות מפלגה יותר לאומית ופחות דתית גורמת לכך שהמצטרפים לשורותיה היום הם בעיקר בעלי אג'נדה מדינית ופחות בעלי אג'נדה חברתית-אזרחית. חבל.

=======

אלישיב רייכנר הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט בעיתון 'מקור ראשון'