כפרה עליכם: הביטוי שקיבל השנה תהודה חוזר למקורות

אחרי שכל אירופה למדה את המונח "כפרה עליכם", הרב בן ציון אלגאזי מבקש לחזור למקורות של מנהג הכפרות שהשולחן ערוך ביקש לבטל, אך האר"י נזהר לקיים

כפרה עליכם: הביטוי שקיבל השנה תהודה חוזר למקורות
  (צילום: יניב נדב/פלאש90)

כפרות תשע"ט. תקופת החגים מפגישה אותנו עם מצוות ומנהגים שאיננו נוהגים לעשות במהלך שאר השנה. הרבה פעמים אנחנו נזכרים ברגע האחרון שצריך לקיים דבר מסוים ועושים אותו מבלי להבין את המשמעות שלו. כדאי להשקיע את הזמן הקודם לחג, להבין ולהכיר את מקורותיהם של המנהגים והמצוות שאנו עושים.

אחד מן המקורות החשובים על מנהג הכפרות הוא השולחן ערוך – אורח חיים הלכות יום הכפורים (סימן תר"ה סעיף א) ושם כתוב: "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנוע המנהג.

הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת, ולוקחין למעוברת שני תרנגולים אולי תלד זכר; ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א, יח) ונהגו ליתן הכפרות לעניים, או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל)".

כמו שכתוב בשולחן ערוך נחלקו הפוסקים לגבי מנהג הכפרות בתרנגול בערב יום כיפור, אך מעניין שדווקא הרמ"א, מי שהיה גדול הפוסקים של האשכנזים תמך במנהג שיסודו בגאונים ובמקובלים.

האר"י היה נזהר מאוד לקיימו

בשער הכוונות לר' חיים ויטל מי שהיה מגדולי תלמידי האר"י ז"ל מסופר:

"והאר"י ז"ל היה נזהר מאד לקיימו כי יש במנהג זה סודות ועניינים נשגבים ובתרנגול דווקא הנקרא גבר, גבר תחת גבר (וכ"ה בטור), ועוד היה האר"י ז"ל מקפיד לקחת לכל אחד מבני הבית תרנגול נפרד, אם כי עפ"י הפוסקים אם אין ידו משגת יכולים ליקח לכמה בני אדם כפרה אחת (והלוקחים כפרה אחת לכמה בני אדם לא יאמרו בגמר עריכת הכפרה 'נפש תחת נפש')".

ובספר כף החיים כתב שאף הספרדים אימצו מנהג זה בערב יו"כ וכתב: "וכבר נתפשט מנהג זה אצל כל עדות המזרח ואף שהשו"ע כתב למנוע מנהג זה".

עוד כתוב בשולחן ערוך: "נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו: זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו' ועושין כן ג' פעמים".

לא לשלם מכספי מעשר כספים

כיום נהגו רבים וטובים לעשות קורבן כפרות על כסף בשווי של תרנגול, כסף זה ראוי שלא ליקחו על חשבון מעשר כספים ואם הוא דחוק אזי כפרה אחת יהיה מכספו שלו והשאר לבני ביתו יקח מכסף מעשר.

ראוי לאדם להרהר בתשובה בעת עשיית הכפרות, ויחשוב בלבו שכל הנעשה בעוף, דוגמת ד' מיתות בית דין, היה ראוי להעשות בו, כי בעת שהשוחט תופס הסימנים בצוואר הוא דוגמת חנק, וכששוחטו הוא דוגמת הרג, וכשמשליכו לקרקע הוא דוגמת סקילה, וכאשר מחרכין ומהבהבין אותו באש, הוא דוגמת שריפה. ועל ידי שהוא שב בתשובה, השי"ת מוחל לו ותהי לו נפשו לשלל.

==

הרב בן ציון אלגאזי הוא ראש מכון צורבא מרבנן וראש ישיבת רמת גן

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו