מנדלבליט: "החלטות בתיקי רה"מ יהיו בהקדם האפשרי"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס לחקירות ראש הממשלה ואמר כי "פעולות החקירה נמשכות במרץ רב", במטרה לבצע את השלמות החקירה הנדרשות בתיקים 1000 ו-2000, ולהביא לסיום קרוב של פעולות החקירה בתיק 4000.

מנדלבליט יצא כנגד "הטענה שנשמעת לאחרונה כאילו חקירות מתבצעות מתוך שיקולים "פוליטיים", או מתוך שיקולים אחרים שאינם ענייניים – היא חסרת כל ביסוס וכל אלוהן "עורבא פרח". הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת".

בעניין טענות תת-ניצב גיא ניר שזכה לאחרונה לבולטות רבה בתקשורת. אמר היועמ"ש: "כל הטענות שהעלה בפנינו עד כה נבדקו במח"ש ביסודיות, והובאו בפני פרקליט המדינה ובפניי. מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים ופרקליט המדינה לא מצאו שיש בטענות אלה ובחומרים שהוא העביר עד עתה כל בסיס לפתיחה בחקירה או בדיקה פלילית|.

מנדלבליט אף מתח ביקורת על התנהלותו של ניר וטען כי "אין זה מתקבל על הדעת שקצין בכיר במשטרת ישראל מחזיק בידיו, ככל הנראה משך זמן רב מאוד, חומרים המוכיחים לטענתו ביצוען של עבירות חמורות לכאורה, והוא מתנה תנאים למסירתם לגורמים המוסמכים". הוא הוסיף: "התנהלות זו עומדת בסתירה מוחלטת לחובותיו ולאחריותו מתוקף דרגתו ומתוקף השתייכותו למערכת אכיפת החוק. לכן, אני מצפה כי החומרים שבידיו יועברו כאמור ללא דיחוי וללא כל תנאי, על מנת שנוכל לבחון את טענותיו".

בינתיים, כאמור, מבחינת החומרים שהועברו בפועל עד כה, לא נמצאה עילה לפתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית, הדגיש מנדלבליט.

היועמ"ש התייחס גם לחקירה שהתנהלה בעניינו של מי שהיה המועמד לתפקיד המפכ"ל, גל הירש, ולביקורת שהופנתה כלפיו בנושא. "המידע הראשוני שהגיע אל היועץ המשפטי לממשלה דאז בעניינו, כלל לא הגיע מפנייה של משטרת ישראל אלא מגופים אחרים", זאת בניגוד לטענות שנשמעו כי המשטרה היא שסיכלה את מינויו של הירש למפכ"ל.

על חוק הלאום אמר: "אין בחוק האמור, כדי לפגוע כהוא זה במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים. חוק היסוד החדש מצוי באותו מישור של הירארכיה-נורמטיבית כמו חוקי היסוד הקודמים, ועצם חקיקתו איננה מנמיכה את המעמד של זכויות הפרט החוקתיות. שתיקתו של חוק הלאום בהקשר הזה איננה משנה, משום שבפרשנותם של דברי חקיקה, ישנם חזקה פרשנית בדבר קיומה של הרמוניה חקיקתית עם חקיקה קיימת. חזקה זו איננה נסתרת בהקשר הנוכחי, וההיסטוריה החקיקתית אף מלמדת כי המחוקק השמיט במכוון הצעה שנועדה להעניק מעמד גבוה יותר לחוק היסוד החדש.

מנדלבליט התנגד להעניק לחוק הלאום מעמד גבוה יותר מדברי חקיקה אחרים, כולל חוקי יסוד אחרים. דבר שהיה שובר את המשוואה הקיימת שבה האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה הם שווי מעמד. וכן, להצעה שביקשה לאפשר הקמתם של יישובים שבהם לא יוכלו להתגורר אנשים מלאום או ממוצא מסוימים.