הרב אבינר: בצה"ל הרב הצבאי קובע ולא ראש הישיבה

בראיון עם הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל, הוא דוחה את ההתקפות על הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב רפי פרץ.

מה דעת הרב על הטענה שהרבצ"ר ושאר הרבנים הצבאיים אינם תלמידי חכמים ולכן אין להם סמכות לפסוק הלכות?

זו טענה ידועה, שיש בה ביזיון תורה מוסווה. הביזיון הכי גדול שאפשר להגיד לרב, זה שהוא לא תלמיד חכם. צריך להוכיח את הטענה הזו. אם אתה חושב שהפסיקה מוטעית תביא דוגמאות ונבדוק אותם. אי אפשר לפסול תלמידי חכמים ככה באופן גורף.

הטענה היא שהרב הצבאי כפוף לרמטכ"ל והוא לא פוסק לפי אמיתה של תורה?

גם זה ביזיון תלמידי חכמים, לומר שהוא משקר בשם התורה, כי הוא מפחד מהרמטכ"ל. דברים כאלה צריך להוכיח, תראה לי שהוא פסק דברים לא נכונים, שקרים בשם התורה.

התורה מתירה לשמוע שירת נשים?

דווקא הדוגמה שהבאת היא דוגמה שמחזקת את הטענה. הרי יש הלכה שאם אדם נמצא במקום שבעל כרחו הוא שומע שירת נשים, הוא לא חייב לצאת. בהרבה אולפנות הבנות שרות, ונוכחים שם רבנים ובעלים של מורות, והם יושבים ולא קמים. והם עושים זאת כל שבת.

בכל הטקסים בעבר, ישבו רבנים ולא קמו, למרות שהייתה שירת נשים. הויכוח בין לצאת ובין לא לצאת הוא לגיטימי אבל בגלל שהרבצ"ר אמר שלא צריך לצאת, זה לא אומר שהוא כפוף למפקדים.

הרב הצבאי הוא הסמכות הבלעדית

מה יעשה חייל שהרבצ"ר אומר לו לעשות א' וראש הישיבה שלו אומר לו לעשות אחרת?

תלוי במה מדובר. בשאלה אישית, יעשה על פי רבו, אבל בשאלה הנוגעת לצה"ל, הרב הצבאי הוא שקובע, כי הוא המרא דאתרא. אדם שגר בישוב, במה שנוגע בחיי הישוב, הרב של המקום קובע, במה שנוגע לחייו הפרטיים, רבו הוא שקובע.

אבל יש רבנים צבאיים שהם קטנים  מאשר ראשי ישיבות ורבני ערים. למה צריך לשמוע דווקא לרבנים הצבאיים?

שתי תשובות. א. כי זה המינוי שלו, הוא המרא דאתרא באותו מקום, ורבנים אחרים לא קיבלו את המינוי.

ב. המרא דאתרא הוא נמצא במקום והוא מכיר את התמונה בשלמותה ולכן הוא יכול לפסוק. פסיקת הלכה נובעת מהכרת המציאות והכרת ההלכה. המרא דאתרא מכיר את המציאות יותר טוב, ממי שאינו נמצא במקום.

חייל צריך להתייעץ עם הרב הצבאי שלו, ואם הרב הצבאי לא זמין, אז עם הקו הפתוח לחיילים של הרבנות הצבאית בטלפון 057-8175767.

יש צרות גדולות יותר

זה כמה זמן שמתנהל מאבק בצה"ל נגד חיילים דתיים, זה התחיל בפגיעה בחיילי ההסדר, ובשינוי נוסח היזכור, ועכשיו בשירת נשים. האם לא הגיע הזמן להראות את הכוח של הציבור הדתי?

המגמה  שיש אצל כמה אנשים לשחק משחק כיפוף ידים בין הרבנים והצבא, ונראה מי יותר חזק היא טעות.

לא צריך להעמיד את הצבא והתורה כשני יריבים. היחס של הצבא והתורה הוא כיחס של הנשמה והגוף, הנשמה צריכה להכניס חיות לגוף ולא להציק לו.

ומה קורה כשהגוף  נלחם בנשמה?

כשהגוף נלחם בנשמה, הנשמה צריכה סבלנות. צריך להודות לקב"ה כי אלו בעיות טובות. צרות זה כשאין לך צבא והורגים אותך. המצב עכשיו בהחלט דורש תיקון, אבל צריך סבלנות, אסור לשבור את הכלים.