אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הטלית ששרדה: סיפורה של הטלית של דוד בן דוד ז"ל

ניצול השואה דוד בן דוד, מלוחמי גוש עציון ומייסד ניר עציון, הלך לעולמו אמש בגיל 98. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה כשהוא עטוף בטלית שלו- שעברה איתו את כל חייו. סיוון רהב מאיר עם סיפורה של הטלית המיוחדת

הטלית ששרדה: סיפורה של הטלית של דוד בן דוד ז"ל
  הטלית של דוד בן דוד ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

דוד בן דוד – ניצול שואה, לוחם, חלוץ – נקבר אתמול, בגיל 98. מאות ליוו אותו אתמול בדרכו האחרונה, כשהוא עטוף בטלית שלו. את סיפור חייו אפשר לספר דרך הטלית הזאת, שעברה איתו את הכול. הנה הסיפור, בשלוש מערכות:

ב-1939, גרמניה הנאצית פלשה לצ'כוסלובקיה. דוד הצעיר ראה את בית הכנסת הגדול של העיר עולה בלהבות, וסביבו חיילים נאצים שרים ומקללים ומשליכים לאש את תשמישי הקדושה. "הרגשתי שלבי נשבר", אמר. "פתאום עפה לא רחוק ממני טלית, לקחתי אותה וברחתי".

ב-1941 דוד שורד את מחנה הריכוז, ומנסה לעלות לארץ. אחרי חודשים של הפלגה קשה הוא מגיע לחופי הארץ, אבל האנגלים רצו לגרש את המעפילים מישראל. בהחלטה של רגע, דוד ועוד חבר קפצו ושחו במאמץ רב אל החוף בחיפה. הם ניצלו, אבל "ההגנה" הפציצה את האונייה "פאטריה" שבה ריכזו הבריטים את המעפילים ורבים נהרגו, במה שכונה "אסון הפאטריה". כשהאנגלים שלחו צוללנים למצולות – נמצא במפתיע המטען של דוד. הטלית שבה אליו.

1947. אחרי שלחם בבריגדה היהודית וסייע בשיקום ניצולי שואה באירופה, דוד חזר לישראל, לפקד בקרבות על גוש עציון. במלחמת העצמאות נפצע ונפל בשבי הירדני. לפני שהגוש נפל, הצליח להבריח הרפוחוצה לירושלים את הטלית, לאשתו. "הירדנים ש והשמידו את כל בתי הכנסת ותשמישי הקדושה בגוש עציון, רק הטלית שרדה", אמר. "בשבילי היא מסמלת את הנצחיות שלנו". אחרי תש"ח היה ממקימי ניר עציון, ועל קיר ביתו שם תלה את המשפט: "כשנגמרים הכוחות – מגייסים את הרצון".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
יהי זכרו ברוך
ורדית | 19-08-2018 2:03
אלו תעצומות נפש, איזו עוצמה של יהודי, שעבר את התופת והמשיך בכל העוז והכח ללחום למען קוממיות עם ישראל בארצו. מדהים. אין מילים! סמל ומופת לכולנו.