לפני שלוש-עשרה שנים יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות: יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין כתב הבוקר (רביעי) שהיא "תיזכר לנצח בתולדות ישראל כביטוי לשרירות שלטונית, לניצול ציני של הדמוקרטיה ולאטימות לב עד אבסורד".

בחשבון הפייסבוק שלו סיפר אדלשטיין כי הוא חבר כנסת כבר שנים רבות ועבר בה "לא מעט חוויות מעצבות, שמחות ומכעיסות" כלשונו. אך "תחושות הכעס והתדהמה שחשתי ביום ההצבעה על תוכנית ההתנתקות בכנסת – נחרטו בליבי", כשההצבעה התקיימה בחודש אוקטובר 2004. הוא ממשיל לתאר כי "את המתח במליאה אפשר היה לחתוך בסכין. אני התנגדתי לתוכנית בכל תוקף – אבל לצערי היא עברה וההתנתקות הושלמה".

לדבריו, "מאז אותו יום, דרך החודשים בהם עברתי לגור יחד עם תושבי גוש קטיף ועד היום, התחושות האלו רק הולכות ומתעצמות. כעס ותדהמה מול חורבן יישובים פורחים בארץ ישראל, בלי סיבה, בלי צידוק, בלי הסבר. כעס ותדהמה מול האדמה הדמוקרטית החרוכה שהשאירו אחריהם מתכנני ומבצעי התוכנית. כעס ותדהמה מול התמונות של אויבינו מארגוני הטרור, שחגגו את ניצחונם בין חורבות בתי כנסת ובתי מדרש".

אדלשטיין התייחס למצב הביטחוני בעוטף עזה, ותקף את אנשי השמאל: "למרות ה"הבטחות" של הוזי חלום ההתנתקות, עזה לא הפכה לשוויץ של המזרח התיכון. נאלצנו לחזור אליה שוב כמה פעמים; לא כדי לחרוש ולנטוע כפי שעשו תושבי גוש קטיף, אלא כדי לסלק את האיום הביטחוני על יישובי הדרום – איום שהתגבר באופן בלתי נסבל דווקא בעקבות ההתנתקות".

אבל אני בטוח שגם את הלקח למדנו באותה העוצמה. כל עוד אני נמצא בחיים הציבוריים, אשוב ואזכיר לחבריי את לקחי ההתנתקות ואתנגד בתוקף לשחזור תכנית כזו בחלקים נוספים בארץ ישראל.״