אני רואה מסביבי אנשים בני תורה עוברים לסמרטפון, וחושב לעבור. האם זה נכון?

לא. לא פוסקים הלכה על פי בני תורה אלא על פי תורה, על פי הלכה, על פי תלמידי חכמים.

למה יש התנגדות לאינטרנט? הרי יש שם גם דברים טובים?

אבל יש גם הרבה דברים רעים. כמות אדירה של דברים רעים. רק מי שמוכרח להחזיק אינטרנט, כמובן אינטרנט חסום, כגון בגלל העבודה, יכול להינות גם מהדברים הטובים. אך אם אינו מוכרח, אין עושים מצווה על ידי עבירה.

אם זה נכון שבגללו רבים מבני נוער נושרים מהדת, למה רבנים ואנשי רוח אינם מדברים נגד זה?

מדברים ומדברים בלי סוף, אך כמובן התקשורת אינה מפרסמת דבריהם.

בין כך ובין כך, הכל עובר דרך אינטרנט וסמרטפון, אז למה להתכחש למציאות ולהתפתחות בדורנו?

אם הרע מתפשט ונותנים לו לגיטימציה, הכל אבוד. אם נלחמים נגדו, בסוף הטוב ינצח.

איך מחנכים את הנוער לרצות בסלולרי פשוט ולא רק בגלל שההורים דורשים?

הוא שואב מהסמרטפון הנאה, לכן יש לחנכו להנאות כשרות וטהורות.

איך מפתחים גאוות יחידה במשפחה שמקפידה על סלולרי כשר, כאשר הסביבה מחשיבה אותה כמנותקת מן מציאות ומוזרה?

אברהם אבינו נקרא עברי, כי הוא מעבר אחד וכל העולם מעבר שני. ובסוף הוא המנצח. לא מי שיש לו סלולרי כשר הוא המוזר, אלא מי שיש לו סמרטפון וטובע בים של עבירות, הוא המוזר.

יש הרבה עבירות, למה להילחם דווקא נגד סמרטפון?

זו סכנה כוללת, סכנה עצומה.

למה צריך טלפון כשר, למה לא די בסמרטפון עם סינון?

כי הסינון אינו מוחלט, ונותרים עוד הרבה דברים רעים ואסורים. סמרטפון מסונן, מותר רק בלית ברירה, כגון עבודה, או צבא, או רופא וכדומה.

למה לברוח. יש להחזיק ולהתמודד?

מכבסת מילים. למעשה זה איבוד עצמו לדעת, רצח נשמתו.

האם בשידוך, יש לברר אם בן הזוג מחזיק סמרטפון?

בודאי. אך כמובן, אפשר לעשות תשובה ומצוה לעשות תשובה.

יש אומרים שמכשיר זה הוא אב הטומאה.

לא נכון. אבי אבות הטומאה.

איך זה שאנשים אינם מרגישים שמכשיר זה הוא תועבה?

המתרגל לרע, כבר אינו מרגיש. עשה אדם עבירה ושנה בו, נעשית לו כהיתר. ועיין שמונה פרקים לרמב"ם פרק ב.

למה גדולי הפוסקים לא אסרו בפירוש מכשיר זה?

אסרו ואסרו. למשל הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, הגראי"ל שטיינמן, הגר"ע יוסף, הגר"נ קרליץ ועוד ועוד.