האם מותר להתגלח בראש חודש אב שחל ביום שישי?

בראש חודש אב מתחילים דיני 'תשעת הימים' שלפני תשעה באב. הרב אלישע פיקסלר, רב היישוב שדמות מחולה ור"מ בישיבת הבקעה-שדמות נריה, מפרט את ההלכות והמנהגים שמתווספים למנהגי האבלות שהחלו בי"ז בתמוז

האם מותר להתגלח בראש חודש אב שחל ביום שישי?
  אילוסטרציה (שאטרסטוק)

בראש חודש אב מתחילים דיני 'תשעת הימים' שלפני תשעה באב. הרב אלישע פיקסלר, רב היישוב שדמות מחולה ור"מ בישיבת הבקעה-שדמות נריה, מפרט את ההלכות והמנהגים שמתווספים למנהגי האבלות שהחלו בי"ז בתמוז.

 הקדמה כללית

הימים אלה ימי אבל ותענית הם ולכן נאמרה בהם ההנחייה הכללית "משנכנס אב ממעטין בשמחה" אך יש לזכור שכמו כל ימי תענית העיקר הוא חשבון הנפש והתיקון לעתיד.

עיקרם של מנהגי האבלות הוא כדי שלא נתרגל לחורבנו של הבית, כדי שלא נהפוך זאת לעובדה שיש להשלים עימה אלא כדי לתת אל ליבנו לעשות את הדרוש כדי לזכות להשבת השכינה, האהבה והרעות ביננו ומתוך כך לזכות בבנין שלם.

להלן, בתמצות, מספר הלכות לימים אלה:

הקדמה הלכתית

השנה חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון. בשל כך אין השנה דין "שבוע שחל בו תשעה באב" (לדעת רוב הפוסקים). לעניין זה משמעות גדולה לגבי הספרדים שחלק ממנהגי האבלות מתחילים אז.

לנוהגים את האיסורים בכל תשעת הימים (עדות אשכנז וחלק מהספרדים) אין לכך כל משמעות.

פרטי ההלכות

א. מנהגי האבלות של תשעת הימים חלים כבר מליל ראש חודש. כיון שהשו"ע אוסר "בנין של שמחה או בנין של ציור" אין לבצע שיפוץ, צביעה של בתים וכדומה בימים אלה ליופי או לתענוג.

ב. רבים אוסרים שאין לקנות בימים אלה כלים החביבים על האדם וגורמים לו לשמחה ואף להזמינם אצל המוכר. לאור הכתוב שיש למעט במשא ומתן טוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים.

למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים. גם תפירת בגדים אסורה. עם זאת אם מניעת הקניה תגרום הפסד לקונה או שלא ימצא אותם אחר ט' באב מותר לקנותם. כמו כן במקום חולי או צער גדול לא אסרו ( כגון קניית מזגן במקום חם כשאין מזגן אחר וכו')

ג. בשמיעת מוסיקה נוהגים לאיסור. לדעת ה"אגרות משה" דין זה נובע מהדין הכללי של שמיעת מוסיקה לאחר החורבן וגם אם אנו מקילים בכל ימות השנה, הרי בימים אלה יש לנהוג איסור. עם זאת מוסיקת קודש שקטה מותרת.

על פי פסק של הרב אריאל שליט"א גם שירים חינוכיים וגם שירי "ארץ ישראל" שקטים מותרים. ברור מאליו שאין כאן הגדרה ברורה וחדה ולכן ברור שהדבר מסור לליבו של אדם האם מכוון לזכור את החורבן ולציינו או ח"ו הפוך, "והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".

ד. כיון שאלו ימי תענית ראוי בכלל למעט בבילויים מסוגים שונים בימים אלה. בנוסף אלו ימים מסוכנים ויש לנקוט בהם משנה זהירות.

ה. איסור כיבוס שנפסק בשו"ע כולל כיום כיבוס, גיהוץ ולבישת בגדים מכובסים ונקיים. הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה כפי שמבואר במשנה, היינו רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים כל זאת אם מחליפם לתענוג אך להחליפם מחמת לכלוך או ריח רע מותר וצריך.

עם זאת יש ללבוש את הבגדים העליונים שחושב שילבש בימים אלו, כבר לפני תשעת הימים, למשך זמן מה. מי שהשתמש בכל בגדיו מותר בכיבוס הבגדים ובגיהוצם. הנוסעים מביתם למקום אחר יכולים לקחת עימם כמות בגדים רגילה גם אם משמעות הדבר שיאלצו לכבס בימים אלה. בגדי ילדים קטנים המתלכלכים תדיר מותרים בכיבוס. עם זאת אין להוסיף למכונה בגדי גדולים.

ו. השו"ע אוסר לרחוץ במים חמים בימים אלו והרמ"א הוסיף שנהגו לא לרחוץ גם לא בצונן. כוונת דבריהם שאין לרחוץ רחיצה של תענוג ולכן במקומות החמים ועקב הרגלי הרחיצה היום יומיים מותר וצריך לרחוץ את גופו מפני הזיעה גם בימים אלה, ויש לרחוץ במים צוננים או פושרים כשמטרתו אינה הנאה מהמים אלא הסרת זיעה.

ז. מנהג אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג רוב הספרדים, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור, אלא אם כן זו סעודת מצוה כגון: שבת או סעודת ברית וכדומה. עם זאת, מותר לתת לקטנים אף שהגיעו לחינוך ומבינים קצת את ענין חורבן הבית, בשר שנשאר משבת לאוכלו ביום א'.

ח. תספורת וגילוח:  לאשכנזים – גם מי שהקל להתגלח בימים שלאחר יז' בתמוז, מראש חודש אב, גם אם חל ביום שישי  וכן  לקראת שבת חזון, אין להתגלח. כך גם נוהגים חלק מהספרדים. יש מהספרדים שלא מתגלחים רק בשבוע שחל בו וכאמור השנה אין דין זה חל. למרות זאת כתב הרב מלמד ב"פניני הלכה" שראוי שגם הספרדים יחמירו שלא להתגלח בשבוע שלפני תשעה באב, כדי להיכנס לתשעה באב כשסימן האבלות ניכר בפנים, ולמקלים בזה יש על מה לסמוך.

ט. שתית יין הבדלה: האשכנזים נהגו ליתן את היין לקטן שיודע לברך אך עדיין אינו מבין את עניינו של החורבן ואם אין כזה ישתה המבדיל בעצמו. והספרדים לכתחילה נהגו שהמבדיל הוא השותה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אשריכם תודה רבה
מנחם | 13-07-2018 1:34
תודה
2
הלכות
רמי | 13-07-2018 19:05
ישר כח