הרב פרופ' יואל אליצור קורא לשנות את תפילת הקדיש מארמית לעברית. במאמר שהוא מפרסם בכרך החדש (ל"ח) של השנתון 'תחומין' שמוציא מכון 'צומת', קורא אליצור להחזיר את הקדיש שנכתב בעבר בעברית, לשפת המקור שלו.

במאמרו מזכיר אליצור- חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות- כי בעת הלוויה של אחד ממנהיגי המדינה, כשל בנו בקריאת נוסח הקדיש ולא הצליח לקרוא את הטקסט כראוי וזכה לגנאי על כך.

לדבריו: "מי שראוי למנוד ראש הם דווקא אלו שבוחרים לומר את הצהרת האמונה הנעלה ביותר שלהם בלשון שמתה כמעט לגמרי זה מכבר. הקדיש מדבר על הגדלת כבוד הקב"ה בעולם ועל פרסום מלכותו, קודם כל בתוך עמנו ואחר כך בעולם כולו, ואיך ייתכן שייאמר בשפת סתרים שרק מעטים מבינים אותה?".

לדבריו, גם לפי המקורות הדבר אפשרי. הקדיש ידוע בארמית בשלמותו החל מסידורי רב עמרם ורב סעדיה גאון, רש"י, בעלי התוספות ומפרשים נוספים מסבירים כי אומרים אותו בארמית בשל "עמי הארצות שאינם מבינים היטב בלשון הקודש, לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם" (לשון התוספות).

אליצור מביא את המקור לכך שהקדיש נתקן מעיקרו בעברית, במדרש על פרשת האזינו: "ומנין לאומרים יהי שמו הגדול מבורך שעונין אחריהם לעולם ולעולמי עולמים שנאמר הבו גדל לאלהינו", ומוכיח כי גם בקטע שנמצא בגניזה, הנוסח הוא בעברית.

הרב פרופ' אליצור טוען כי מבחינה מעשית, נראה שלשומרי המצוות שמושרשים במסורת הדורות שאמרה את הקדיש בארמית יהיה קשה לשנות דברים בבתי הכנסת ללא מחלוקות, אך יש מקומות שבהם שינוי איטי אפשרי, כמו ארועים וטקסים כלוויות ואזכרות.

פרופ' אליצור קורא לאפשר למי שהארמית זרה להם את האפשרות לומר את הקדיש בנוסח עברי, שאותו יוכלו לקרוא בקלות ללא שיבושים, וגם יבינו את תוכנו.