שיר ופרשה: אִתָּם אוֹ עִמָּם – מֶסֶר לֹא מְעֻמְעָם

חָשַק בָּלָק לָקֹב

אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב.

שָלַח זְקֵנָיו וַ"חֲכָמָיו"

בְמֵירְכָאוֹתָיו הַכְּפוּלוֹת –

עֲלֵיהֶם מְעִידוֹת.

לִקְרֹא אֶל בְּכִיר מַעֲלֵי האוֹבוֹת,

אֶת בְּנֵי הָאָבוֹת – לִקְבּוֹת.

הַלָּה הָאַחֲרון תָּלָה תִּקְווֹת

בְּעֵינַיִם רָמוֹת וְעַזּוֹת,

אֶת בְּחִירֵי בְּנֵי הָאֱ-לֹקִים לְהַבְזוֹת.

יְתֵרָה מִזֹּאת,

חָשַב בַּזֹּאת,

לְקַבֵּל סֶרְטִיפִיקָט

מֵאֵ-ל לֹא שָקַט.

עַל עַמּוֹ שוֹמֵר

וְאוֹמֵר, בְּכֹל יוֹם וּבְכֹל לֵיל:

יִשְרָאֵל אֲשֶר בְּךָ אֶתְפָּאָר,

הַיּוֹם וְגַם מָחָר.

'שְמַע יִשְרָאֵל' מֵשִיב עַם הָאֵ-ל,

לְהָחִיש הַגּוֹאֵל,

לְהָרִים קֶרֶן יִשְרָאֵל.

'לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם'

אָמַר לוֹ בָּרִאשוֹנָה,

וַיְהִי בְּעֵינָיו כִּמְעַמְעֵם.

סָכָל לֹא הֵבִין –

בִּין הֵבִין.

בַּשֵנִית, הִפְטִיר לוֹ בָּאָזְנִית:

'קוּם לֵךְ אִתָּם' –

הֲאִם תַּפְנִית?!

הַמְּעַיֵּן הֵיטֵב, מְבָאֵר הַמַּלְבִּי"ם

לֹא יְהַסֵּס לְהַלְבִּין בָּרַבִּים

פְּנֵי זֶה הָרָשָע

לְבַלָּע-עַם לֹא חָסָה וְלֹא חָשָה.

'לֹא תֵּלֵך עִמָּהֶם' – בְּרַעֲיוֹנֵיהֶם

אָמַר לוֹ בְּרֵאשִית,

לָעֲצָתָם – לִבְּךָ אַל תָּשִית.

וּבַשֵּנִית, רָמַז לוֹ מִבַּעַד לַזְּגוּגִית

אֶל אֲמִתַת הַתַּכְלִית:

'לֵךְ אִתָּם' – אַךְ לֹא עִמָּם,

פִיזִית וְלֹא מֵטָפִיזִית.

וַיִּקְרְמוּ פָּנָיו

וְלֹא שָב מֵאַחֲרָיו!

=======

הרב תומר אברהם ונונו הוא רב בית הכנסת "אביר נחום" במודיעין ומחבר סדרת 'זכור לאברהם' על המועדים