יש פמיניסטיות הטוענות שאין להן שום כוונה להרוס את צה"ל, אדרבה הן מעריכות ואוהבות את צה"ל. אך הן חושבות שאין לחסום לאשה שום תפקיד בחברה ושצריך להיות שוויון מוחלט.

לא נוכל להכחיש שלגברים יש יותר כל פיזי מאשר לנשים, וזהו דבר שנצרך בצבא.

הן מקבלות טיעון זה. הכוח הפיזי הוא בהחלט שיקול לגבי בחירת יחידה בצבא. ודאי יש להבחין בין חייל בעל כוח פיזי לבין חייל יותר חלש. אבל אין להבדיל בין איש לאושה. יתכן איש חלש בגופו, ואשה חזקה.

אכן הנטיה הזאת להשוות בין גבר לאישה, קיימת בכל העולם המערבי, ואי אפשר לטעון שהפמיניסטיות עושות זאת בכוונה כדי להרוס את צה"ל. אמנם יש כאלה מרצות וחוקרות, אך הוברר שהן שייכות לארגונים של סירוב פקודה, ולכן סולקו מהצבא.

אז לאור כל הנ"ל מה הבעיה בגיוס בנות?

כל הנ"ל מתייחס לאשה שמתגייסת לצה"ל ברצונה ולא לגיוס בנות בארצנו שהוא כפוי, וכדי להיחלץ ממנו יש צורך בהצהרות ובהוכחות ובעדויות. הפמיניזם צריך לאפשר לנשים להתנדב ולא לכפות. שירות בכפיה קיים רק במדינות נדירות בעולם. כמו כן, אי אפשר לכפות על חייל לשרת ביחידה מעורבת, וכן לכפות על קצין לפקד על יחידה מעורבת.

ואם תיווצר מציאות ששירות צבאי של נשים יהיה רק בהתנדבות, וכן שירות בנות או בנים ביחידה מעורבת יהיה רק כפי רצון החייל, אז נסכים לשירות צבאי של נשים?

באופן עקרוני כן, אבל באופן מעשי לא, בגלל בעיות הצניעות הקשות שקיימות בכל צה"ל.

באופן עקרוני, כן?

כן. הרמב"ם כותב שבמלחמת מצווה, חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה (הלכות מלכים ז ד). עתה, ודאי מלחמת מצוה, הן לשיטת הרמב"ם, שזו מלחמת הגנה, הן לשיטת הרמב"ן, שזו מלחמת שחרור. אמנם יש פירושים שונים בדברי הרמב"ם, אך רבנו הרב צבי יהודה אמר כמה פעמים שזה פשט דברי הרמב"ם, אבל להלכה אין לנשים להתגייס בגלל בעיות צניעות. לכן, בפועל יש לנהוג כשיטת הרדב"ז שם שלא מדובר בשירות צבאי ממש, ולמעשה יש לאשה לקיים את מצות הצבא בדרך של שירות לאומי (שיחות רבנו, ארץ ישראל 267-266. שיחות רבנו ,בנין בית 58-55, 128-127).

אבל לצערנו, הרבה בנות ממילא אינן נוהגות בצניעות, אז מה זה כבר משנה, אם נוהגות כן גם בצבא?

קודם כל, מה שאדם עושה בחייו הפרטיים, בין כותלי ביתו, איננו מתערבים. אבל צה"ל שייך לכלל ישראל, לרשות הרבים, והוא חייב להיות צנוע. קלקול בצניעות, פוגע בתורה, במדינה, באומה וגם בצבא. אך, יתר על כן, יש בצבא בעיות רבות של הטרדת נשים, דבר שכמובן הפמיניסטיות לוחמות נגדה. יש אפילו מיזם פמיניסטי חדש "אחת מתוך אחת" שחרט על דגלו מלחמה נגד ההטרדה, וייאמר ברורות שהטרדה זה לא נגיעה, אלא זו גם הערה בעלת אופי לא מתאים. לכן, הסטטיסטיקות לגבי הטרדת נשים משתנות כפי ההגדרה שנותנים להטרדה. ולצערנו, גם בצה"ל יש הטרדה.

כמה? הרבה? מאיזה סוג?

על פי דו"ח של צה"ל עצמו 60% מהנשים אומרות שיש אקלים מטריד מינית ביחידה. 57% – רמיזות. 35% – נגיעות. 19% – הצעות וכו' וכו'.

וצה"ל לא עושה כלום נגד זה?

ודאי עושה כמיטב יכולתו. אבל בינתיים התופעה קיימת. לפעמים נחלשת לפעמים מחמירה אבל קיימת. יש כרטיס שמחלקים לחיילות "תקנון למניעת הטרדת מינית". בסוף יש ציטוט מאוד חריף של הרמטכ"ל נגד זה.

ובסיכום?

הפמיניסטיות שלוחמות בעד מעמד האישה ובצדק, ולוחמות נגד הטרדתן – הן הן שצריכות להילחם נגד גיוס נשים שפוגע בכבודן.