הרב רוזן: תג מחיר בשכם – שיפוט מוטעה והרה-אסון

שמעון ולוי, גיבורי פרשתנו, הם ללא ספק 'האבות הרוחניים' של מתפרעי 'תג-מחיר', העושים דין לעצמם בערי יהודה ובכפרי שומרון. איני מכיר איש מהם ואין לי מושג האם מדובר בקבוצה מגובשת או ספוראדית, הירארכית או אנרכיסטית. המחנה המשותף שלהם שהם לא מתייעצים עם המבוגר האחראי.

הרב רוזן: תג מחיר בשכם - שיפוט מוטעה והרה-אסון

תג מחיר בשכם

ואת חמור ואת שכם בנו הרגו… את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו… ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי להבאישני … ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי. ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו? (לד,כו-לא)

שמעון ולוי, גיבורי פרשתנו, הם ללא ספק 'האבות הרוחניים' של מתפרעי 'תג-מחיר', העושים דין לעצמם בערי יהודה ובכפרי שומרון. איני מכיר איש מהם ואין לי מושג האם מדובר בקבוצה מגובשת או ספוראדית, הירארכית או אנרכיסטית.

יחידאים ספונטאניים

"ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי את אחי דינה… 'בני יעקב' – שלא נטלו עצה מיעקב. 'שמעון ולוי' – שלא נטלו עצה זה מזה" (בר"ר פ,י). האיפיון השמעונלוי הוא חוסר שיקול דעת, העדר מחושבות, אי התייעצות בגורם מבוגר (יעקב), ואף לא "זה מזה". הוי אומר, יחידאים ספונטאניים.

יעקב לא משלים עם המעשה גם לא בדיעבד, והוא מוציא אותם מכלל ברכה לכלל קללה: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה. אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (מט,ז; 'ברכת' יעקב לשבטים לפני מותו).

הגינוי הופך לעונש מסוגו של תג-קין שנתקלל "נע ונד תהיה בארץ" (ד,יב), וכך גם קנאי שכם 'נתברכו' ע"י יעקב בתלישות ובאי הכאת שרשים של התיישבות מקומית: "אחלקם ביעקב, שהרי שמעון נתנו לו חלק בב' מקומות בארץ ישראל [ונבלעה נחלתו בתוך שבט יהודה], וכן לוי אין לו נחלה אלא ארבעים ושמונה עיר נפוצים בישראל (פסיקתא זוטרתא בראשית מט, וכעין זה במדרשים רבים)". "וכל מי שמסבב על הפתחים משבטו של שמעון (בר"ר צט. וראו גם ברש"י שם).

ודוק; קללת יעקב לא היתה כלפי אי-צדקת המעשה, או כלפי ענישת-יתר, או בטענת "מי שמכם?", או בטענת חוסר מוסריות כלפי חפים מפשע. טענתו היא פוליטית במובהק, כפי שצוטט בראש המדור: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי להבאישני… ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי".

ומה באמת אירע? האם חששותיו של יעקב בדויים היו, או שמא התממשו? מקרא מלא דיבר הכתוב, ארבעה פסוקים לאחר דפיקת האגרוף של שמעון-לוי "הכזונה יעשה את אחותנו" נאמר "ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" (לה,ה). הקב"ה נאלץ לחלצם מן התוצאה האסונית "והכוני ונשמדנו".

יתר על כן, חז"ל מדווחים שאכן אירעה מיתקפת נגד, ובעוצמה רבה, ויעקב נאלץ להשתמש בנשקיו המיטביים: "בחרבי ובקשתי – כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. דבר אחר… 'בחרבי ובקשתי' – היא חכמתו ותפילתו" (רש"י מח,כב, עפ"י מדרשי חז"ל).

איתות לקנאי הדורות

יעקב "חוגר כלי מלחמה" – ניחא; יעקב נושע "בתפילתו", "ויהי חתת אלקים" – ניחא. אך מהי "חכמתו" הנזכרת ברש"י? שמא יש לומר שזו התבטאה ב…שתיקתו, באי כניסתו לויכוח מתמשך עם בעלי תג-המחיר על צדקת הדרך או פסלותה. הטחתם "הכזונה יעשה את אחותנו" נותרה תלויה ללא מענה.

אבל, יעקב לא שכח ולא סלח. בערוב ימיו הוא שב לויכוח ומקלל את "אפם ועברתם", את רוגזם ומזגם, כלקח כלפי העתיד וכאיתות לקנאי כל הדורות.

שמעון ולוי יצאו נזופים, ללא ווכחנות, וכנראה הצדיקו עליהם את הדין. הם שתקו למרות שהכירו את דברי הרמב"ם בהל' מלכים, המצדיק הלכתית את מעשיהם בשכם. כך שמעו מפי שם ועבר בבית מדרשם, בשיעור שהוקדש לנושא 'ענישה קולקטיבית בהלכות בני נח': "וכיצד מצווין הן על הדינין? חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך… מפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו" (רמב"ם, הל' מלכים ט,יד).

כתלמידים שקדנים הם זכרו גם את השיעור בתורה בו הובאה דעת הרמב"ן בפרשתנו, החולקת: "שאם כן היה יעקב אבינו חייב להיות קודם וזוכה במיתתם. ואם פחד מהם למה כעס על בניו, וארר אפם וענש אותם וחלקם והפיצם, והלא הם זכו ועשו מצוה, ובטחו באלקים והצילם

ל'שמעון ולוי' בני דורנו – הנוטלים לעצמם את זכות התגובה הלאומית ללא נטילת עצה –  להם ייאמר; הדיון איננו כלל בתחום המוסרי של פגיעה בחפים או בסייענים. הויכוח גם לא מתנהל מול עורך דינם של הקנאים הטוען 'קים לי' כרמב"ם.

השאלה איננה כלל האם מעשה הקנאות כשלעצמו ראוי, מוצדק, פסול או אסור. הרוגז יצא כנגד "אפם ועברתם", על שיפוטם המוטעה והרה האסון: "עכרתם אותי להבאישני… ונאספו עלי והכוני". ומי אתם בכלל שתעשו משהו ללא נטילת עצה מהאב המוסמך?

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת, המאמר נכתב במוצ"ש ויצא ויפורסם בעלון 'שבת בשבתו'.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
כל ספור חנוכה בא על רקע ה"תג מחיר" של אחי דינה.
ניסן יואלי | 10-12-2011 20:37
הנה הסיפור במלואו: כיון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם, עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כוחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם: "בתולותיה נוגות והיא מר לה" (איכה א'), והיו יונים מתעללים בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חודשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואליעזר היה שמו. כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפיריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתיתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה. אמרה להם: שמעוני אחיי ודודיי, ומה בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שניים וקנאו לאחותנו והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה' ולא הכלימם, ואתם חמישה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואליעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר: "בי אין מעצור לה' להושיע וגו'" (ש"א י"ד), ופתחה פיה בבכיה ואמרה: רבש"ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו. באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו בואו ונטול עצה מה נעשה. נטלו עצה זה מזה ואמרו בואו וניקח אחותנו ונליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו. וראינו שלא תלין אחותנו עם ההגמון. אלא עם המלך שהוא גדול כמותינו. ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אחר כך בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו. נטלו עצה וכו'. ועשה להם הקב"ה תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קודש הקודשים: כל ישראל נצחו טליא באנטוכיא, כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה.
2
השאלה היא מי האב המוסמך.
יזהר | 10-12-2011 21:11
אני מאמין שמבצעי תג מחיר בהחלט מקשיבים למבוגרים ,ועל דעתם הם עושים זאת, אלא שהמבוגרים מעדיפים להשאר מחוץ לסוגר ובריח, ולכן הם לא מפרסמים את דעתם ברבים.
3
צריך עוד פעם לומר
אבנר בן נר | 11-12-2011 1:06
הוורטים האלו שמקטינים את מעשה שמעון ולוי. הם חלשים. למשל דרשנים רבים מביאים את הציטוט "ארור אפם כי אז" ובכן יעקב לא מקלל רק את בני לוי הוא מקלל את כל הבנים אצל יעקב ככל שהברכה יותר קפדנית ומוכיחה הברכה יותר מעולה. אחרת איך ניתן לרבל קללה במרכאות כפולות ישכר חמור גרם. גם בזמנו של יעקב ידעו שחמור זה מעלה לגנאי הוא הכיר את הטיפוס שכם בן חמור. ראובן פחז כמים אל תותר חללת יצועי יהודה אתה! יודוך אחיך למרות שהיה למי צריך לומר שודו לו האחים למי שלא ברורה ההכרעה שהוא המעולה שבהם.