עד לא מזמן כשנער דתי מעוניין להגשים את החלום ולהיות שחקן כדורגל, הוא היה נאלץ לגנוז את החלום.

כל משחקי הליגות לנוער ולנערים נערכים בשבת בבוקר, מה שגרם לשחקנים דתיים כמו שניר גואטה לוותר על הקריירה בתור שחקן מקצועני.

גם לבן של העיתונאי שאול מייזליש, הייתה את אותה התלבטות. אחרי שהראה ניצוצות של כשרון בתחום, ביקש הבן להצטרף לאחת מקבוצות הנוער באזור השרון. כל הקבוצות אמרו לו כי אמנם הוא יוכל להתאמן איתם, אבל לשחק הוא יוכל רק בשבת.

בעקבות כך יזם מייזליש יחד עם דני דניאלי, מנכ"ל ארגון 'צו פיוס' לחיבור בין דתיים וחילונים, הקמת ליגת 'צו פיוס' בכדורגל לקבוצות נוער. ברוח הארגון, הקבוצות מורכבות משחקנים חילונים ודתיים אך כל המשחקים נערכים בימי חול, בדרך כלל בבוקר יום שישי או במוצאי שבת, וחלק מהם אפילו בימי שלישי.

בתחילה נרשמו לליגה רק שש קבוצות, אך לאחר שש שנים, פורקה הליגה והקבוצות משחקות בליגות הנערים והנוער הרגילות. הקבוצה הראשונה הייתה מכבי נתניה, אחר כך באה מכבי תל-אביב. לאט לאט גדל מספר הקבוצות. השנה כבר מונות קבוצות 'צו פיוס' 28 קבוצות בפריסה ארצית מהצפון ועד הדרום.

לא נופלים מהקבוצות הרגילות

קבוצת "צו פיוס" שדרות שיחקה בתנאים קשים מאוד, לא פעם תחת מטר קסמים. משחק אחד הופסק שש פעמים בשל "צבע אדום", אך השחקנים לא וויתרו וסיימו את המשחק, כשבכל הפסקה הם מסתתרים מאחורי קיר מגן.

מנהלי מחלקת הנוער של מועדון בית"ר ירושלים, אהוד פדרמן וניסים בכר, חששו לאפשר לקבוצה לשחק בליגה רגילה, שכן אולי לא תהיה ברמה מספקת ותפגע בשמה של בית"ר. אך לאחר מספר מחזורים השתכנעו במועדון כי השחקנים אינם מביישים את סמל המועדון.

"אנחנו  חייבים לשמור על רמה, איכות ועולם תוכן ספורטיבי. אם קבוצה כזו תחטוף 8:0 לא עשינו כלום. לא רק עצם קיומה של הקבוצה חשוב אלא גם הישגיה. עד היום הרמה גבוהה והקבוצות סיימו במקום טוב באמצע הליגות" מציין שאול מייזליש יו"ר הקבוצות בסיפוק רב.

אחד ממאמני הקבוצות מעיד ש"זוהי קבוצה שבה לא מקללים, לא יורקים ואין גליצ'ים בלפגוע ברגל היריב".

לא להרוס את המשפחה

במועדון הנוער טוברוק נתניה משחקות חמש קבוצות 'צו פיוס', בעיקר על רקע העלייה הגבוהה של יהודים מצרפת לעיר. אותם עולים, שגם אם אינם דתיים, הם שומרי מסורת, מבקשים שילדיהם לא ישחקו בשבתות.

גם מועדונים אחרים, מבקשים להעביר את המשחקים משבת בבוקר לימי חול. מסתבר כי הורים חילוניים רבים הצרו על כך שהמשחק גרם לאובדן הארוחה השבועית המשותפת היחידה שהייתה במשפחה בצהרי השבת.

אב חרדי שהגיע לאחת הקבוצות ואמר כי הקבוצה הצילה את המשפחה מהתפרקות. "אצל הבן שלנו, הדבר החשוב ביותר הוא כדור הרגל, אם לא הייתה הקבוצה הזו – הוא היה משחק בשבת. כך ניצלה המשפחה מהתרסקות מוחלטת."

הקבוצה המשותפת לנערים חילוניים ודתיים, מביאה גם להתקרבות בין ההורים. כך ניתן לראות אמא בשביס לראשה עם אמא חילונית לומדות ביחד מהו "נבדל" ומה הסיכויים של ילדיהן להתקדם לקבוצות הנוער.

משחקים בשבת מחלישים את החברה

"הקמנו את הקבוצות גם כדי ליצור את הביחד הכל כך חשוב הזה, וגם כדי לאפשר לכל המגזרים לשחק באותו ענף." אומרת עליזה גרשון, מנכ"ל "צו פיוס".

"אם לא מאפשרים לקבוצה אחת מן האוכלוסייה להתחרות, זה מחליש אותנו כחברה וממוסס את החוליות של הרחוב הישראלי. לכן מפגש בין שחקנים דתיים ללא דתיים הוא יכול ללמד גם על שטחי תרבות ופנאי אחרים".

"הגידול הזה מלמד על הצורך במילוי החלל הגדול שהיה  קיים בנושא זה. צעירים דתיים לא יכלו לשחק בליגה, שכן המשחקים נערכו בשבתות ואפילו מן הטריבונות הם לא יכלו להריע".

"כאן, בשדה הכדורגל, נעשה ניסיון מוצלח של השטח ממש, שסבל מבעיה של היעדר שותפות בענף כל כך פופולרי ומבוקש" מסבירה נר-גאון.

האם נראה בעתיד שחקן דתי בליגת העל?

"מבחינה מקצועית אין סיבה שלא. בעבר היה שחקן שהצליח להשתלב בקבוצת הנוער של מכבי נתניה ושיחק רק במשחקי הבית כדי לא לסוע בשבת." אומר מייזליש, "השאלה הגדולה היא האם משחקי הליגה יזוזו משבת ליום חול? אם כן, אני לא רואה סיבה שלא."