30 לרב הדרי: "בני עקיבא" ו"מלכות" שהלכו יחדיו
הרב הדרי זצ"ל היווה מיזוג נדיר של ציונות דתית ללא תיוג של ימין או שמאל. היה "משכיל" אוטודידקט ברמה אקדמית גבוהה, במיוחד במחקרי תנ"ך ואגדה ושפע אוצרות בלתי נדלים של מעשיות וקוריוזים היסטוריים וביוגראפיים של אנשי מופת מכל החוגים שאת חלקם הכיר אישית
הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל היה המייסד והמעצב של ישיבת הכותל. כבוגר ישיבת חברון ה"פתוחה" שבין הישיבות החרדיות, הספיק הרב הדרי להפנים את רוחו של הסבא מסלובודקה – את שיטת "גדלות האדם" העצמאית.
הדבר התבטא בהתנהלות נסיכית משהו, לרבות לבוש מוקפד ואף אלגנטי בשבת ובמועד. הוא ניכר גם ביכולת הנהגה, לפעמים תקיפה, וביצירתיות המחנכת למצויינות. בעיקר, ניכר הרב בסגנון ייחודי: שיח ומשנה סדורה בעברית מפוארת מתובלת בשנינויות המגיעות מכל רבדי השפה. כדוגמה בחור מיוחס ועדין, אף מהפריפריה, הוגדר כ"אפרתי", כי סבו היה נשיא הקהילה אי שם בפזורה. העצלן – כ"מדשדש במי אפסיים". ומי שנשא עשירה, שלא התאימה לו, "כנראה שעיטרוה בזהובים".
התנהלותו הייתה אפופה בחכמת חיים עמוקה, פיקחות פסיכולוגית ופוליטית לא מבוטלות.
הרב הדרי; שורשיו בתל אביב הקטנה של הפועל המזרחי החסידי למחצה, דוברת יידיש פולנית, אך נופו סיכך על נוער בעל הווי שונה. צעירים שלא תמיד חיפשו דווקא את הוויות אביי ורבא אך קבלו את מבוקשם מכיוון אחר. הם חתרו לאקסטזה חלוצית בירושלים המתחדשת; עסקו בתפילה מלווה בריקודים לכותל הסמוך ובתורת הרב קוק עם שפע ומגוון מקורות עשירים ופלורליסטיים.
חיבור העולמות
הרב היווה מיזוג נדיר של ציונות דתית ללא תיוג של ימין או שמאל. היה "משכיל" אוטודידקט ברמה אקדמית גבוהה, במיוחד במחקרי תנ"ך ואגדה ושפע אוצרות בלתי נדלים של מעשיות וקוריוזים היסטוריים וביוגראפיים של אנשי מופת מכל החוגים שאת חלקם הכיר אישית.
כשכל התמהיל הזה נרקם בשיחותיו ובשיעוריו – דומה היה שאתה מאזין לפולקלור נוסח "בית התפוצות". היו שגורים על לשונו ספרי: "תורה שלמה", תנ"ך עם "דעת מקרא", תורת הרב קוק ובנו, חידודי דרויאנוב, מחקר תולדות החסידות לאסכולותיה השונות, ש"י עגנון, פרשנות הרש"ר הירש, "שפת אמת", "פחד יצחק", מאמרי ה"צופה" ו"מחניים" ועוד הרבה אשר הרכיבו את התכנים של שיעוריו ושיחותיו.
הוא אהב את תלמידיו, במיוחד את הצמאים למגוון. אלו השיבו לו כמידתו. אך הכל נעשה באיפוק עם הנהגה מתוכננת ומוקפדת. הוא שמר על קלסרים חסויים, כתובים בכתב יד צפוף יפהפה, אלו הכילו את יצירתו הענפה.
לא היה סוציאליסט בהופעתו
ספרו המקורי העיקרי והראשון היה אודות "שבתה של שביעית". השבת היוותה עבורו את זירת החינוך החמה. בכניסתה ביטאה את הקשר עם הכותל הסמוך, ריקוד התלמידים המיתולוגי והוא בראשם – עטור פראק ומגבעת המבורג, מהישיבה אל המקום הקדוש לקבלת שבת. כל זה נעשה במחשבה מתוכננת בחכמה. מחד, ביטוי אולטימטיבי לקשר עם הכותל, אך מאידך דחיית זילות וזליגה לפופוליזם תיירותי. הוא לא הסכים שהתלמידים לא כל שכן כל עובר אורח בעלמא יראה את הישיבה כפרוזדור מתבקש לטרקלין המתחם הקדוש. מכאן התעקשותו להציב את הכניסה לבניין המפואר והגדול של ישיבת הכותל דווקא בצד הפחות נגיש של הרובע היהודי.
היחס ל"שביעית", נראה שנבע ממידת ה"מלכות" שאפיינה אותו. הרב הדרי, בניגוד להרבה מראשי ישיבות ההסדר ו"בני עקיבא" לא היה סוציאליסט באורחותיו ובהופעתו. כשמו כן הוא, הוא היה מלכותי, "איש הדר" במובן הסולובייצ'יקאי של המושג (במאמרו "איש האמונה הבודד") ובגינוני הסבא מסלובודקה וממשיכיו החברונאיים. הוא נהג לנזוף בתלמידים שהתלבשו ברישול, נעלו סנדלים ללא גרביים וכיו"ב.
הייתה לו את מידת המלכות כפשוטה, אך גם כמדרשה: מידת המלכות היא זו שמקיפה את כל ההוויה וסוחפת עמה גם את המחוזות הרחוקים, המשכיליים החילוניים ואף הטמאים והחשוכים. ומנסה לקדש הכול. לכן גם תלמידיו ייצגו מבחר ייחודי שהרב הצליח לשמור קשר עמו, גם עם רחוקים מאד.
הוא הותיר אחריו משפחה מפוארת; דור ישרים של בני תורה. מנהיג חינוכי, בעל סגולות ייחודיות כשלו, לא נראה באופק.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
==
הרב ישעיה שטיינברגר הוא ר"מ בישיבת הכותל
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו