כעת כשכינוס הרבנים מאחורינו, יש לקוות שסערת הרוחות שככה מעט, וניתן להשמיע קול אחר, מורכב יותר, בסוגיה. עם פרסום דבר הכינוס שפנה אל רבנים בלבד, ללא הכללת נשים, נשמעו קולות צעקה של נשים וגברים שראו בכך הדרה של נשים, תלמידות חכמים, תוך התעלמות בוטה ממהפכת לימוד התורה אצל נשים.

הדברים צרמו שבעתיים כשכותרת הכנס הייתה "אחדות", וכשאחד הנושאים שנידון בכינוס היה התייחסות לסוגיות הקשורות למעמד הנשים בקהילה ובבית הכנסת. הקושי התגבר לנוכח העובדה שהכינוס פנה אל כל רב באשר הוא, לרבות רבני קהילה, בית כנסת ובית ספר.

למרות ההבנה של דרישת שילובן של נשים בכינוס הנזכר, נדמה שהטוטאליות של הטענה סימאה את עיני הדוברים בשמה, ומנעה מהם לראות את הברכה הרבה שבכינוס.

בשנת השבעים לתקומת ישראל בארצו ישבו סביב שולחן אחד רבנים מכל קשת הדעות והמחשבות בציונות הדתית, ודנו בסוגיות שונות ומגוונות. היו שם רבנים שבשגרה חולקים עמוקות סביב נושאים בוערים הנמצאים בליבת החיים התורניים הדתיים-לאומיים; ישבו שם זקני הדור עם רבנים צעירים שאך החלו את דרכם ברבנות; רבנים עם פרופיל אקדמי ומדעי שוחחו עם רבנים המדירים עצמם מכל מה שנודף ממנו ריח אקדמי.

[[[https://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2018/05/הרב-רונן-לוביץ-כנס-האחדות.mp4]]]

הרב רונן לוביץ' מסביר מדוע בכל זאת הגיע לכנס האחדות

לא הוזמנו – אבל גם לא נפגענו

ריקודי השמחה שהיו בסוף הערב, וחיבוק הרֵעים שהיה בין רב לרב היו מחזה מרגש ומלבב, ולצערנו אף נדיר במחוזותינו. ראויה שנת השבעים למדינה לאירוע חגיגי ומיוחד כזה, והלוואי ורוח האחדות מהכנס תלך עם הרבנים לשאר ימות השנה.

על אף חשיבות העניין המגדרי, כשבוחנים כל סוגיה אך ורק במשקפיים מגדריים נוצרים עיוותים רבים. שלילה גורפת של אירוע בסדר גודל כזה ללא אפשרות לראות את הטוב והברכה המצויים בו רק בשל היעדרן של נשים, היא מצערת מאוד.

קולות רבים שנשמעו במרחב תבעו את עלבונן של תלמידות החכמים שלא הוזמנו לכנס. בתור מי שזוכות ב"ה להיות מהלומדות והמלמדות בדור הזה, אנו אומרות בקול צלול וברור: לא נפגענו! אנו מצליחות לראות את היתרונות והיופי שבכינוס, על אף שלא היו בו נשים.

ולמרות דברים אלו, אין ספק שסוגיית שילובן של נשים בשיח התורני וההלכתי היא סוגיה חשובה וראויה שיש להידרש לה. לצערנו רבים עדיין לא הפנימו את השינויים המבורכים המתחוללים אט אט בעולם לימוד התורה של נשים וברצונן הכן לקחת חלק פעיל ושותף בהנהגה התורנית. גם אין ספק שדיון כזה חייב לכלול נשים, אם רוצים שהוא אכן יהיה רציני.

ראוי ונדרש שיהיו כינוסים רציניים, תורניים והלכתיים שיהיו בהובלתן של נשים; וגם כינוסים שבהם ישבו רבנים ורבניות לדיון בסוגיות השעה.

שכבת תלמידות החכמים היא דקה

ועוד מילה על תלמידות החכמים. הדיבור המאדיר את היקף עולם לימוד התורה נשי, והמזהה כל כך הרבה נשים למדניות, חוטא לאמת. מי שמצוי לעומק בעולם זה יודע שאמנם ב"ה שכבת הלומדות היא גדולה ואף עצומה, אולם שכבת תלמידות החכמים היא דקה. איננו צריכות להתנצל על כך. מאחורינו בסך הכול כמה עשורי לימוד. השכבה הזו תלך ותגדל אי"ה. אבל חוסר היכולת לראות דברים נכוחה וזיהוי נשים רבות כתלמידות חכמים, פוגע בעיקר במפעל העצום והמבורך של לימוד תורה של נשים.

נשים תמשכנה בע"ה ללמוד וללמד, ומי שזה מתאים לה – תמשיך לחבוש את ספסלי בית המדרש, ובסופו של דבר לא ניתן יהיה להתעלם מתרומתן להגדלת תורה ולהאדרתה ולהימנע משילובן בשיח התורני.

==

הרבנית ד"ר לאה ויזל היא דיקנית במכללת "אורות ישראל" (אלקנה) וראש תחום תורני.

הרבנית ד"ר מירב (טובול) כהנא היא ראש תכנית מתיבתא במדרשה בבר אילן.