במאמר הקודם הצגנו מספר טענות תמוהות שטוענים חלק מפעילי העליה להר הבית, שכביכול בנושא זה לא צריך לשמוע לרבנים ("במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב", "אם היו שומעים לגדולי ישראל שאמרו לא לעלות לארץ…").

לא היינו נדרשים לעסוק בטענות אנטי-הלכתיות אלו, לולא היינו רואים שהן שגורות בפיהם ובכתבם של רבים מהפעילים לעידוד עליה להר. הנה רק לאחרונה ראינו רב צעיר, מראשי הפעילים, המאשים את כל הגדולים שאסרו לעלות ב"ריחוק מהמקדש" או ב"שיתוף פעולה עם אויבי ישראל", או כותב אחר שפרסם ש"לב כוסף לקרבת אלקים ומקדשו" יש רק לילדים, ולא לרבנים, או רב צעיר אחר שמסביר מדוע דברי הרצי"ה והגר"א שפירא זצ"ל (ועוד רבים) – שאמרו שיש "חשש כרת" בכניסה להר הבית – נסתרים ממצוות מפורשות ומהלכה פשוטה ברמב"ם, וממילא אינם רלוונטים…

כן ידועות האמירות המאוד ברורות של הרצי"ה על סדר הגאולה, שאמר (ע"פ הרמב"ם בהלכות מלכים א, א-ב), שיש תחילה לבסס את מלכות ישראל בכל ארצנו, ולמחות זרעו של עמלק, ורק אז נוכל לעלות להר הבית ולבנות את בית המקדש, וכן הדגיש שרק לאחר שתחזור הנבואה נעלה להר. אך פתאום באים וטוענים, שהרצי"ה "לא היה פוסק", ולכן דבריו בענייני סדרי הגאולה – אינם משמעותיים.

פריצת כל הגבולות

יתירה מזאת, רואים היום בבירור כיצד ע"י סברות חמורות אלו, הולכים ונפרצים כל הגבולות, כאשר משתמשים בהן כתירוץ לעשיית המון מעשים האסורים אפילו לפי הרבנים המתירים:

כך למשל, ישנם ח"כים דתיים, ועוד כמה מראשי הפעילים, העולים למקומות האסורים אפילו לפי גדולי המתירים. והדובר שלהם הסביר: "במקום חילול השם – אין חולקין כבוד לרב".

וכך, ח"כ חובש כיפה הכריז ש"עדיף שאנשים יעלו אף בטומאה להר הבית, מאשר שלא יעלו בכלל", והוסיף: "עולם התורה לא בנוי רק מרבנים שמכתיבים לך מה לעשות. התורה ניתנה בסיני לכל עם ישראל…" (ולא במקרה, הוא גם תומך נלהב במאבקם של הרפורמים לטמא את הכותל, שריד בית מקדשנו).

וכך, עיתונאי דתי, מראשי הפעילים, תוקף את כל הרבנים הראשיים מאז כיבוש ירושלים – "התקשורת והרבנות הראשית מששת הימים וﬠד ימינו טרחו להדביק לﬠולים ההרה תווית של הזויים וקיצונים… הציבור הדתי התאחד כולו מאחורי הﬠרכים החדשים שהונחלו לו במסﬠ ההשכחה הזה: הכותל המﬠרבי כמשאת הנפש היהודית. ימי ההשתקה תמו; לא נשלים ﬠוד ﬠם ההתכחשות לציון", "הרבנים בגדו במחויבות. לבטל את מצוות הקורבן זה חטא שהעונש עליו הוא כרת. אני במשבר אמוני". (ולא במקרה, אותו עיתונאי פרסם בעבר קריאה לרבנים לבטל את צום י"ז בתמוז בטענה ש"פשוט אין בנמצא גדולי דור שיהיו מוכנים לסדוק את הסטטוס קוו הדתי הזה…". ולא במקרה, גם באתר של הרפורמים אימצו בחום את דבריו.(

כבר קמה גם תנועה רחבה לעידוד עליית נשים, וכן הרוב המוחלט של הפרסומים המעודדים עליה להר כוללים גם עידוד עלית נשים, וגם זאת כנגד דעתם המפורשת של גדולי המתירים. וכך, אחת מראשי תנועה זו, כתבה שזה שכל הרבנים הגדולים אוסרים עליית נשים זה נובע מזלזול בנשים: "פוסק מדבר מתוך עולמו הגברי". וכמובן המשיכה בסיסמאות הנ"ל: "לא צריך לחזר אחרי שום רב. גם באירופה הרבנים אמרו לא לעלות לארץ…" (לא נחה דעתה עד שהאשימה גם את משה רבינו, שהחמיר יותר מדי כש"הוסיף יום אחד מדעתו").

לא במקרה, אישה אחרת מראשי התנועה, מעודדת נשים לבטל הלכות חמורות בטהרת המשפחה(!) ובאתר שלה הסבירה: "התורה נתנה כוח לבני-אדם להוביל מהלכים לאור מציאות משתנה… אל תחכו לרב!". ובראיון אחר, העידה על עצמה, בלי להתבלבל: "בהדרכה שלי, אני מנחה בנות רווקות להתחפש לנשואות, וכך לטבול בשביל לעלות להר הבית". ממש לא במקרה – אותן אנשים שיתפו פעולה עם הרפורמים בענין חוק המקוואות.

עולי ההר הוותיקים מזועזעים מההפקרות בהר הבית

יתרה מזאת, חלק מאותם אנשים, עוברים באוניברסיטאות ומעודדים עלית חילונים להר, ואף היו שותפים בהקמת ארגון "סטודנטים למען הר הבית", ופועלים בשיתוף פעולה מלא עימם. מסבירים להם שהכותל לא באמת קדוש, והרבנים סתם רימו אותם. וכך, קמה לה תנועת עליה המונית של סטודנטים ותלמידי מכינות חילוניים.

אף הוקמה "שדולת הר הבית" בכנסת, ובכנס משותף של פעילים דתיים וחילוניים הם הוציאו "קריאה לרבנות הראשית לבחון מחדש את יחסה לעליה להר הבית". לא פחות. מעולם לא נשמע כדבר הזה – שכמה אישי ציבור ידרשו מהרבנות לשנות פסק הלכה! פלא שלא נשמעה מחאה על כך.

חשוב לציין, שלא הקמנו איזו "ועדת מעקב" לגלות את הדברים החמורים והנוראים הללו. את ההפניות אל רובן קיבלנו מהעולים להר, כולל מתלמידי הגר"ד ליאור שליט"א, שפנו אלינו בבקשה שנאבק בעלית נשים, וב"העלאה בסיטונאות של חילוניים, תוך העלמת עין מכוונת מעלייה בטומאה" – כלשונם. בנוסף, גם מייסדי ארגוני העלייה הראשונים הביעו בפנינו את זעזועם על כך שהמצב בהר הבית יצא מכלל שליטה. המצב חמור עד כדי כך שהגר"ד ליאור שליט"א נאלץ להסתיר את עליותיו, ולא לפרסם לפני שהוא עולה להר!!

אגב, גם בנו של הרב גורן זצ"ל, מעיד על אביו: "הוא מעולם לא נכנס ממש לשטח הר הבית… אבי הקפיד מאוד שלא יעלו סתם כתיירות, ובטח לא למקומות שאסור. היו אז אנשים שהוא הציב בשערים, שהיו ממונים לעצור מיהודים לעבור את השטח האסור לדעתו… אם אבי היה רואה את מה שקורה היום הוא היה מזדעזע ומתייחס לכך בחומרה רבה".

ולכל זה יש להוסיף גם, לצערנו, עליות המוניות בערבוביה של גברים ונשים, שאפילו בבית כנסת רגיל כתב הרב קוק זצ"ל שזהו איסור חמור (מאמרי הראיה עמ' 511: "תמיד היו מובדלין האנשים והנשים זה מזה בבית המקדש, וזאת היא החובה ומשמרת הקודש שקבלו אבותינו הקדושים לעשות גם בבתי כנסיות שלנו. וחלילה לשנות… וה"ה למקום קדוש, כשישראל מתקבצים שם למטרה של קדושה, שכל דבר שאסור משום סרך יצר הרע במקום אחר, נעשה איסורו יותר חמור ויותר מזיק במקום קדוש, ופוגם עי"ז את כל מעלות הקודש של גוי קדוש, ומפסיד את הכוונה ואת רוממות הנפש של קדושת התפילה והעבודה הטהורה"). על אחת כמה וכמה בהר הבית.

ושלא לדבר על עליה בפריצות ובלבוש לא צנוע, שהיא ודאי, לכולי עלמא, עבירה חמורה על מצוות עשה של "מורא מקדש".

דוגמאות אלו הן רק חלק מהאווירה האנרכיסטית המלווה בפעילות תנועות העלייה להר.

"כניסה להר הבית תגרום – בלי ספק – לגסות וטומאה בבית חיינו"

מרן הראי"ה קוק זצ"ל, כמו רוב ככל גדולי ישראל בדורות האחרונים, צפה אלו מכשולות היתר העליה יכול לגרום, וכפי שכתב במשפט כהן סי' צו (וכעין זה גם הרב עובדיה ביביע אומר, וה"ציץ אליעזר" טו,לג ועוד): "אין פלא אם תחת להתנהג עם המקום הקדוש בדרך גסות וכניסה של טומאה, שהיה בלא ספק מתנהג כך אם לא היה איסור להיכנס בו בטומאה כבזמן הזה, הרחיקו אותנו חז"ל מלהתקרב אליו, אפי' לשם רינה ותפילה, שאין הריוח הזה כלום לגבי ההפסד של גסות הלב במקום המקודש הזה". – אם הוא היה כותב זאת היום, ודאי היו טוענים כלפיו, מדוע הוא לא מלמד זכות על עמ"י, שודאי יעלו בטהרה, למה לחשוד שתיגרם גסות וכניסה של טומאה?!

אלא, שהרב קוק ידע, שכל עוד האומה איננה במצב רוחני המתאים למדרגת בית-המקדש, תיגרם "בלא ספק" התנהגות "בדרך של גסות וכניסה של טומאה". היום, כאמור, רואים בבירור שלא מדובר רק על חשש, אלא על מכשול מציאותי ממשי גדול.

אף הגיעו אלינו סיפורים רבים על אנשים דתיים ומסורתיים, שעלו ללא טבילה כלל(!), רק כי שמעו ש"מותר לעלות להר הבית".

וכל זה, כשב"ה עוד לא פשתה התופעה בכל הציבור. נקל לשער מה נוראה תהיה המכשלה אם תהיה העליה נחלת הכלל, חלילה, ויעלו עשרות אלפי אנשים, בלי טבילה ובלי גבולות.

==

הרב אברהם ליפשיץ, מלמד תורה בירושלים, וחבר ארגון מורא מקדש.