פרשת וירא: הסכנה הגדולה היא מאנשים שאין להם א-לוהים - סרוגים

פרשת וירא: הסכנה הגדולה היא מאנשים שאין להם א-לוהים

על טענתו של אבימלך, על כך שרימה אותו ואמר ששרה היא אחותו משיב אברהם אבינו, כי יכול להיות שאתם עם מתורבת, יותר מהמצרים, אבל כל עוד אין לכם אמונה בא-לוהים, אני חושש ונוקט בכל אמצעי הזהירות שאני יכול. אם אין בכם יראת א-לוהים, אתם מסוגלים לכל דבר.

<a href='/נבחרת-סרוגים/?authorName=אריה-יואלי'>אריה יואלי</a>
פרשת וירא: הסכנה הגדולה היא מאנשים שאין להם א-לוהים
  זהירות, אין לו א-לוהים. ניטשה

כאשר מגיע אברהם אבינו לגרר, הוא משתמש שוב בתרגיל "אמרי נא אחותי את" כדי להנצל מהפלשתים.

הסיבה לתרגיל, נעוצה בחוקים החברתיים שנהגו באותו הזמן, לפיו האב אחראי על נישואי בתו, ורשאי לקבוע את "המחיר" אותו יצטרך לשלם החתן כדי לשאת את בחירת לבו. כאשר האב נפטר, עוברת זכות ה"וטו" על הנישואים לאח הגדול.

אחרי פטירת תרח והרן, אברהם אבינו הוא האפוטרופוס על שרה, והוא אומר ששרה היא אחותו, על מנת לדחות את כל מחזריה. לכל מי שביקש את ידה, היה אברהם נוקב בסכום אסטרונומי, שלא היה ביכלתו של אף אחד לעמוד בו.

אלא שאברהם אבינו שכח, כי יש אנשים שבשבילם כסף לא משחק תפקיד, המלכים. גם פרעה וגם אבימלך, יכולים לעמוד בכל סכום אותו אברהם נוקב, ואכן שרה נלקחת לארמונות שלהם. אלא שהקב"ה מתערב ומונע מהם לפגוע בשרה.

ומדוע שאברהם לא יגיד שמדובר באשתו? הוא יכול היה לעשות זאת, אלא שאז היא לא הייתה אפילו מגיעה לפרעה או אבימלך. המצרים או הפלשתים היו מחסלים אותו ולוקחים את אשתו לעצמם. לפי קוד ההתנהגות של אז, ניאוף הוא עבירה חמורה, אבל רצח, זה דבר שהחברה יכולה לסבול.

בניגוד להיום, כשהתרגלנו לתרבות המערבית, שלא מקבלת רצח, אבל על ניאוף או על קשרים מחוץ לנישואין היא מעלימה עין או לעיתים מעודדת.

פלשת זה לא מצרים

אבימלך בא בטענות לאברהם: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?" (כ,י). מדוע אמרת שהיא אחותך ולא אשתך? הרי אם היית אומר שהיא אשתך, לא היינו נוגעים בה או בך.

יש כאן האשמה של אבימלך, מילא אצל המצרים שהם שטופי זימה, מובן למה היית צריך לעשות תרגיל כזה, אבל אנחנו הרי עם אחר, אנחנו מהוגנים, למה אתה צריך לעשות לנו תרגילים שכאלה?

תגובתו של אברהם לכאורה היא לא מן העניין: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (כ,יא). היו לי סיבות לחשוש לחיי, מפני שאתם אינכם מאמינים בא-לוהים.

אין לך א-לוהים

מה שאברהם אומר כאן הוא שרק אנשים שמאמינים בא-לוהים יכולים להיות מוסריים.  או בצורה יותר מדויקת, אנשים שאינם מאמינים בא-לוהים, צריכים לעורר חשד שבם אינם מוסריים.

אדם המאמין בא-לוהים, הוא אדם שיודע שישנה ישות שנמצאת מעליו. העולם לא מתחיל ונגמר בו, אלא שגם הוא כפוף למשהו. מסתבר שהמוסר מאוד תלוי בכך. אדם שרוצה לעשות מעשה לא חוקי, יפחד שמא הוא ייתפס. לא חשוב אם מדובר במשטרה או באנשים אחרים. יהיה לו לא נעים. אבל בינו לבין עצמו, מה אכפת לו להיות לא מוסרי, כשאף אחד לא רואה?

האמונה שלו בא-לוהים, הנמצא בכל מקום ורואה את כל מעשיו, היא הגורמת לו לחשוב פעם שנייה בטרם יבצע את העבירה.כזו של יראה מכונה בלשון חז"ל "יראת העונש" והיא הדרגה הנמוכה ביותר של עבודת ה'. מי שעושה את מעשיו רק מפני שהוא מפחד מהעונש שייגזר עליו אם יעשה ההפך מרצון ה'.

אברהם אבינו אומר לאבימלך, יכול להיות שאתם עם מתורבת, יותר מהמצרים, אבל כל עוד אין לכם אמונה בא-לוהים, אני חושש ונוקט בכל אמצעי הזהירות שאני יכול. אם אין בכם יראת א-לוהים, אתם מסוגלים לכל דבר.

מוסר בלי א-לוהים

כמעט שלושת אלפים שנה לאחר אותו מעשה, ניסה הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, ליצור שיטה מוסרית שמושתתת רק על השכל האנושי, מבלי צורך בא-לוהים. 'הצו הקטגורי' הוא "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי". אם אתה חושב שהמעשה נכון וכולם היו עושים אותו, הרי הוא מוסרי.

המלבי"ם (ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל) מגדולי מפרשי התנ"ך בעת האחרונה, שחי במאה ה-19, נאלץ להתמודד עם הרעיונות של קאנט וחבריו, שהחלו פושים גם בחברה היהודית. בפירושו על הפסוק הזה, הוא תוקף את שיטתו של קאנט:

"הודיע לו שגם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נימוסים ישרים, והרגיל את עצמו במדות טובות ע"פ עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה הכל על פי מדת שכלו, בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר השכל על תאותו…

כי רק אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מדת היראה השתולה בנפש, שממנה יסתעף סעיף אחד שהיא יראת א-לוהים… אז גם עת יגבר עליו יצרו, יירא ויבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מלעשות רע… השכל לבדו ונמוסים שכליים בלבד לא יעמדו בפני זרועות התאוה".

אתאיסטים רוצחים יותר

לא עברו יותר מששים שנה מאז פטירתו של המלבי"ם, עד שלצערנו ראינו איך העם המתורבת והמשכיל של עמנואל קאנט, השתמש ב"צו הקטגורי" (כעדותו של אייכמן, במשפטו) כדי לבצע את המעשים המחרידים ביותר בתולדות המין האנושי. גם הקומוניסטים חניכיו של מרקס, לא מנעו ידיהם מרציחות, וככל הנראה חיסלו אפילו יותר אנשים מאשר הגרמנים.

לא אומר שכל מי שמאמין בא-לוהים הוא מוסרי, אבל לפחות יש לו עכבות מוסריות. אדם שאינו מאמין, גם אם הוא נחמד וידידותי, יש לחשוש שברגעי משבר, הוא יאבד כל רסן. לא סתם מכנים בציבור אדם ללא מעצורים, כ"אחד שאין לו א-לוהים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 10 דיונים מיין לפי
1
האם נכון להוסיף את ה- ו לאלהים.?
| 11-11-2011 12:23
2
לפחות אתאיסטים כופרים בעבודה זרה
amit | 11-11-2011 12:42
יש יתרון אדיר על פני אדם שעובד עבודה. הרב שרקי מסביר יפה את הסוגיה הזאת שיש להתייחס אליה באופן קצת שונה. בכל זאת לאתאיסטים יש ממה להסתייג בניגוד לדבר הלא רצוי. שבת שלום
3
לא בהכרח
נעה | 13-11-2011 19:21
כך גם אני חשבתי. אדם שמאמין באלוהים בהכרח ייצא מנקודת פתיחה מוסרית. אך איך זה עולה בקנה אחד עם אנשי "תג מחיר" שהם מאמינים? או עם אדם כמו משה קצב שידוע באמונתו? או אדם כמו יגאל עמיר?
4
נו באמת
דוד | 14-11-2011 0:10
עכבות מוסריות?? לא חסרות דוגמאות הפוכות לחלוטין. אנשים לכאורה דתיים שעושים מעשי זוועה בשם הדת. הרבה יותר חמור ממי שעושה מעשים כי "אין לו עכבות מוסריות".
5
ככה יורים את החץ ואחר כך מסמנים את המטרה
יונתן | 03-11-2012 18:28
הרי בדיוק בפרשה הזאתי מתברר שאברהם אבינו טעה !!! אפילו אלוהים אומר על אבימלך שהוא צודק !!! זאת דוגמה נפלאה למי שלומד תנ"ך בגובה השטויות.
6
אנא אל"תשפרו" לי את הכתוב. אברהם מדבר על י-ר-א-ת אלוקים
עמוס ארליך | 03-11-2012 21:04
ולא על אמונה
7
אתאיסתים רוצחים יותר
אלי | 04-11-2012 7:21
בניגוד לאנשים מאמינים שידועים בגישה קלילה בכל הנוגע לדת.... כתבה מטומטמת...
8
אסף קודיש
| 04-11-2012 11:32
ואיך מסבירים את האינקוויזיציה, ואת הג'יהד העולמי 9.11 ולחלופין את הצו האלוהי בדבר השמדת עמלק מגדול ועד קטן מנער ועד זקן? למרות שמחינה אינטואיטיבית המסקנה נכונה, במבחן ההיסטוריה זה לא עומד.
9
ליונתן ממס' 5-
יאיר האמיתי! | 05-11-2012 17:09
לא כתוב שאברהם טעה! כתוב שה' הצדיק את אבימלך בכך שאכן לא ידע ששרה נשואה, ולכן נגלה אליו כדי למנוע ממנו לחטוא. אך אם אבימלך צדק בכך שאם היה יודע שהיא נשואה לא היה עושה לה ולאברהם מאומה, מדוע היה על אברהם להתפלל על אבימלך כדי שלא ימות בנוסף להשבת שרה אליו- די היה בכך? ומדוע באו על ביתו נגעים כה כבדים? כנראה שהוא לא היה כ"כ צדיק ורק ניצלו הוא ושרה ברגע האחרון (הוא מלחטוא והיא מלהיאנס). התורה לא משיבה דבר על דברי אברהם על יראת האלוקים של אנשי גרר, שפשטם הוא שבגלל חוסר יראת ה' שבגרר ירא אברהם שמא יהרגוהו ויקחו את אשתו. נראה שמחבר המאמר קרא את המקרא כראוי, אלא שאתה יונתן קראת אותו "בגובה השטויות", וחבל. לכל שאר המעירים, בצדק מה, על מלחמות דת ואידאולוגיה כאלו ואחרות- נא לשים לב כי טיעונו של אברהם נוגע למוסריות בין-אישית בתוך חברה קיימת. בין שתי חברות הכללים המוסריים משתנים בכמה פרמטרים. וכבר ראינו כמה דוגמאות לאתאיזם רצחני כמו הקומוניזם ברוסיה וסין שרצחו כמה עשרות מיליוני איש (כל אחד!) מבני ארצם שלהם כדי שיוכלו לגזול (או בשפה עדינה: "להלאים") קרקעות ורכוש. וכמובן בל נשכח את הפלישה האתאיסטית-קומוניסטית לאפגניסטן. שם הם הרגו בלי דת. לא צריך דתות כדי להילחם- יש מספיק סיבות. לגבי מחיית עמלק: בקצרה ניתן לומר שנקמה באומה שרצתה לעשות לנו את אותו הדבר, התחילה לעשות זאת ונסוגה רק לאחר מלחמה קשה, היא לכל הפחות מובנת מבחינת הרגש. מה גם שעיון בהלכות אלו ברמב"ם מבהיר יותר את הכוונה, ולכן גם הביצוע, האמיתיים של ציווי זה. ואכמ"ל.
10
כמו איילת שקד?
| 06-11-2012 14:30