בעקבות השביתה שהתקיימה ביום שני, על רקע מצבם של עובדי הקבלן, הכין "מכון כת"ר"- לחקר הכלכלה על פי ההלכה דו"ח המציג את עמדת ההלכה בנושא העסקתם של עובדי קבלן בישראל.

הדו"ח בחן את אופן העסקתם של העובדים לאור פוסקי ההלכה היהודית ומקורותיה  כגון התלמוד הבבלי, המשנה, הרמב"ם  ועוד כאשר הוא מתמקד בשלוש סוגיות עיקריות: קבלן הפוגע בזכויות עובדיו – מי אחראי?, שכר עובדי הקבלן, זכות ההתאגדות ויחסי מעסיק-עובד.

מתוך הדו"ח עולה כי ההלכה מתייחסת בחומרה רבה לכל פגיעה בשכרו של העובד, אפילו אם מדובר על עיכוב זמני בתשלום השכר, ואפילו אם מדובר בזכויות שאינן בסכום נטו אותו היה אמור לקבל העובד אלא בתנאי שכר אותם חייב המעביד לשלם על פי החוק או על פי מה שסוכם עם העובד.

"חלק גדול מקבלנים מעסיק את עובדיו בשכר הנמוך מהקבוע בחוק כשכר מינימום, ובתנאי עבודה העומדים מתחת לתקן הקבוע בחוק, ומקבל השירות מסתתר מאחרי הקבלן וטוען כי לא הוא האחראי לעושק העובדים אלא הקבלן", אומר הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר.

הרב מדגיש כי  במקרה בו מקבל השירות יודע, או יכול לדעת, על כך שהקבלן אותו הוא מעסיק פוגע בשכרם של עובדיו, עליו לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע פגיעה זו ולהפסיק את התקשורת עם אותו קבלן".

עוד מוסיף הרב כי על פי ההלכה, אם מקבל השירות ממשיך להעסיק את הקבלן, בשל המחיר הנמוך אותו הוא מציע, ולא מפסיק את ההתקשרות איתו, נעשה הוא מבחינה מוסרית שותף לפגיעה זו, ונמצא תורם במו ידיו להמשך פגיעה זו ומבחינה הלכתית עובר הוא על איסור תורה  של "לפני עור לא תתן מכשול" על התמיכה אותה הוא נותן לקבלן עובר העבירה.

מתוך הדו"ח עולה עוד, כי זכות ההתאגדות הינה זכות יסוד של העובדים המוקנית להם בהלכה וצורת העסקת עובדים באמצעות חברות קבלן פוגעת בזכות זו.

בסיכום הדו"ח מדגישים חוקרי מכון כת"ר כי ראוי לקבוע את שכר המינימום המגיע לעובד כשכר בו העובד יוכל לפרנס את משפחתו באופן מינימלי וכי צורת העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם אינה רצויה מבחינה הלכתית, שכן עוקפת היא את מערכת יחסי העבודה וההתחייבויות ההדדיות שאמורה להיות בין מקבל השירות ובין העובד, ולכן אינה יכולה לשמש כפתרון של קבע.