5 סיבות (ועוד 2) למה אסור לעשן קנאביס

רבים שואלים אם מותר לצרוך קנאביס = גראס = חשיש = מריחואנה? הרב אבינר לא שולל שימוש בקאנביס רפואי, אך לגבי עישון לכיף הוא קובע: "אין לספק את היצר הרע, אדרבה יש להילחם נגדו"

5 סיבות (ועוד 2) למה אסור לעשן קנאביס
  (אילוסטרציה: הדס פרוש/פלאש90)

איסור קנאביס: פירוש על תשובת הג"ר משה פיינשטיין

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

רבים שואלים אם מותר לצרוך קנאביס = גראס = חשיש = מריחואנה ועוד שמות?

אם זה לצורך רפואי אמיתי, בודאי, הרי פיקוח נפש דוחה כמעט כל המצוות. וגם אם אין זה פיקוח נפש, אלא הקלה על יסוריו של החולה, גם זה שייך לייעודה של הרפואה, ובשביל זה לפעמים מתירים איסור דרבנן. למעשה יש לדון בכל מקרה לגופו.

לא. לא לצורך רפואי.

אז, זה לצורך יצר הרע. אין לספק את היצר הרע, אדרבה יש להילחם נגדו.

אבל זה מרגיע את האדם?

הרבה דברים רעים מרגיעים, וכי בגלל זה נהפכים למותרים?! אנו יודעים שתרבות המערב גורמת לייאוש, לתסכול, לחרדה, למצוקה, לדכאון. אך לא זו הדרך.

אז מה כן הדרך?

תורה ומצוות. הן שנותנות לאדם אושר ושמחה וסיפוק. לא אמרנו שזו צריכה להיות הסיבה לקיומן, כי זה לא לשמה. יש לעבוד את ד' מפני עצם עבודת ד'. אך מצוות ומעשים טובים ומידות טובות מביאים לאדם ברכה, כנוסח שאומרים לפני מצוה: ברוך, כלומר מקור הברכות.

בודאי תורה ומצוות, אבל אולי אפשר גם להוסיף קנאביס?

וכי רבותינו לא חשבו על זה?! וכי לא ידעו שקיים קנאביס?! הרי הוא ידוע מהעת העתיקה, מהתקופה הניאוליטית, ובכל זאת רבותינו לא הציעו פתרון זה, או כל סם אחר פסיכואקטיבי.

אבל האם הפוסקים שללו בפירוש את השימוש בקנאביס?

בודאי. זו תשובה מפורשת של הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ג לה). בוא נעבור עליה יחדיו, כי היא קצרה ולענין ומלאה חכמת אלהים. הוא מביא חמשה נימוקים, שכל אחד מהם מספיק. אבל קודם, יש לו שתי הקדמות: "פשוט שהוא דבר אסור".

מה הכוונה פשוט? עובדה שאנשים אינם מבינים דבר זה?

פשוט, כלומר אין צורך בתורה כדי להבין זאת. "למה לי קרא? סברא!" די בבינה טבעית ובמוסר טבעי. דרך ארץ קדמה לתורה. כל אדם ישר מבין זאת בעצמו.

הקדמה שניה: "אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה".

מה המובן של עיקרי דינים?

מיסודות התורה ולא פרטים קטנים. כמובן, גם פרט קטן הוא קדוש וחשוב ויש לקיימו בחרדת קודש. אך כאן מדובר ביסודות היהדות, דברים עקרוניים. ונעבור עליהם אחד אחד.

א. נזק גופני

"חדא, שהוא מקלקל ומכלה את הגוף". כידוע מצוה מן התורה להתנהג בצורה בריאה, ולצרוך דברים בריאים, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד', והוא מסביר שזה שייך להליכה בדרכי ד' שמבוארת בפרק א'. כלומר מידות טובות. צריכת דברים שמזיקים לגוף היא מידה רעה.

יש טוענים שקנאביס אינו מזיק, שיש מחקרים שמוכיחים זאת, כולל מחקרים שנעשו מאז הגרמ"פ?

ידוע. ויש גם מחקרים שטוענים שזה כן מזיק. אז למה להיכנס לספקות. בריאות היא דבר חשוב מאוד, וכלשון הרמב"ם שם, "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא", אז למה להזיק אפילו על ספק. בשביל דברים חיוניים, מותר לאדם להיכנס לסיכון זעיר, כגון מצוה או פרנסה (פס"ת יו"ד קנז). אבל עבור בילוי, מרן הרב קוק כותב באגרות, שאין להיכנס אפילו לסיכון קטן מאוד (אגרות הראיה ח"ג איגרת תתנב). מותר להנות, אך יש די צורות לעשות זאת ללא סיכון.

בכל זאת, יש עוד סוגי מזון מסוכנים כגון סוכר, מלח, שומן, וכן אלכוהול ועישון…

בודאי. על הראשונים אנו מצטערים ונגדם אנו לוחמים, וכי זו סיבה להוסיף חדשים. אבל האמת היא שהגרמ"פ עצמו מזכיר טיעון זה:

ב. נזק שכלי

"ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך, אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו, שזה עוד יותר חמור, שלבד שמונע עצמו מלמוד התורה כראוי, הוא מניעה גם מתפלה וממצות התורה שעשיה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם".

למה נזק לשכל הוא יותר חמור מנזק לגוף?

כי השכל חשוב יותר מן הגוף. זה צלם אלהים שבאדם כדברי הרמב"ם בתחילת מורה נבוכים ובסיומו. אכן הקנאביס מעצים תחושות, מצמצם התודעה, מעורר את הדמיון.

זה רק באותו רגע, ואחר כך חוזרת לו צלילות הדעת, והוא הרוויח רגיעה נפשית.

ושיבוש זמני הוא דבר של מה בכך?! ביטול "ואתה חונן לאדם דעת" הוא דבר של מה בכך?! וכבר אמרנו שאם האדם הוא במצוקה, אז במקום להקדיש מאמצים להתיר קנאביס, יש להקדיש מאמצים לפתור את הבעיה שלו מן היסוד.

ג. תאוה

"ועוד שהוא גורם תאוה גדולה אשר הוא יותר מתאות אכילה וכדומה הצריכים להאדם לחיותו".

נכון. אין לעורר תאוות. על התאוות שכבר יש לנו, קשה להתגבר, אז למה להמציא עוד.

כן, כך היא תרבות המערב, להמציא כל הזמן הנאות חדשות. זו הגדרתה את העולם: עולם של מילוי הנאות, לא כמו מסילת ישרים: עולם של מילוי חובה. כמובן, אין איסור להנות הנאות כשרות, אך יש לזכור שהנאה אינה ערך אלא צורך. לכן, הכלל הוא: מה שצריך, צריך, ומה שלא צריך, לא צריך. מזון הוא צורך אמיתי, קנאביס אינו צורך. יתר על כן, תיתכן עוד בעיה והיא התמכרות: "ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאותם".

יש שטוענים שקנאביס לא יוצר התמכרות.

אולי לא התמכרות במובן הפסיכולוגי המדוייק, אבל ודאי יוצר הרגל שכמעט תמיד אדם אינו נפטר ממנו. הגרמ"פ לומד עיקרון זה מדין בן סורר ומורה, "והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאוה היותר גדולה שיש לו לאכילה, אף שהוא לאכילת כשרות, וכ"ש שאסור להביא עצמו לתאוה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור, ואף שלמלקות נימא שאין עונשין מן הדין מ"מ לאיסורא ודאי עובר על לאו זה, ואיכא גם הטעם דאיכא בבן סורר ומורה שסופו שילסטם את הבריות כדאיתא בסנהדרין בפ' בן סורר (ס"ח ע"ב)".

ד. כבוד הורים

"ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה, מצטערים מאד, אשר עוברין על מצות כבוד אב ואם". אכן השאלה נשאלה על "איזה בחורים מהישיבה".

וכי אדם משועבד להוריו לעשות הכל כרצונם ונאסר עליו לעשות כל דבר שמצער אותם?

כמובן, לא כל דבר. עיין תשובת המהרי"ק סי' קסו המובאת ברמ"א בסוף הלכות כיבוד אב ואם (יו"ד סי' רמ). אבל פה מדובר בדבר שאינו חיוני, ובודאי שאם הוא נמנע מלגרום להם צער, הוא מקיים בזה מצוה. ואם הוא סמוך על שולחנם, יותר יש לו מצוה ללכת כפי דרכם. זאת ועוד, גם אם נחליט שמניעת איזה דבר מצד הבן כדי לא לצער הוריו הוא לפנים משורת הדין, הרי ההורים עצמם עושים עבור בנם הרבה דברים לפני משורת הדין במסירות גדולה, אז אין זה מן היושר שהוא יתחיל לדקדק על מידת הדין. זה מה שהוא לומד בישיבה?!

ה. קדושים תהיו

"ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב"ן בחומש". דברים ידועים של הרמב"ן: "וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות… ויקדש עצמו מן היין במיעוטו… וכן יפריש עצמו מן הטומאה… וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס… באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית, אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי" (רמב"ן, ויקרא יט ב).

אם כן, אלו אינם אסורים לגמרי?

דבר שהוא אסור ולא לגמרי, הוא עדיין אסור. ודאי שלא בשביל זה נברא האדם, לא זה כבודו ותפארתו. נוסיף שיש רבים שצורכים קנאביס לא בתור פתרון למצוקה וכאב, אלא בתור אופנה תרבותית. הכל חוזר לשאלה המרכזית: בשביל מה אדם נוצר? מה תפקידו בחיים? האם הוא ממלא אותו או עושה טעות חייו. חיים הם חיים של עמל, חיים של בחירה, בין טוב לרע.

סיכום דברי הגרמ"פ: "וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה. סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל".

טענה אחרונה: הרבה כן צורכים קנאביס! פוק חזי מאי עמא דבר, בוא וראה כיצד העם נוהג.

זה נאמר בין שתי דרכים ששתיהם טובות – ולא שייך לענייננו. ענייננו הוא שאין להתאים את ההלכה למציאות אלא את המציאות להלכה וכדברי הגרי"ד סולוביצ'יק: על הגמרא בשבת (לא א) "אמר רבא: בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו… קבעת עתים לתורה". העיר הגרי"ד בדרך דרוש, שהרבה אנשים מודרניים תמיד טוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים, ואינם בני משמעות לתקופתנו, ומן הצורך לעדכן את התורה כפי רוח הזמנים והעתים בהם אנו חיים. ועל כך אמר רבא שביום הדין הגדול ישאלונו בבית-דין של מעלה: האם נהגתם כדבעי, לקבוע את העתים כפי רוח התורה, או שהייתם מן הרפורמים המתלוננים, שתמיד רוצים לעשות להיפך – לקבוע את התורה כפי רוח הזמן? – דברי הרב עמ' קעו). ועוד פעם, אינינו נגד אושר, השאלה: מה זה אושר?

באמת, מה זה אושר?

אשרי יושבי ביתך. אשרי העם שככה לו. אשרי העם שד' אלהיו. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. אשרי תמימי דרך.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
וכי לא דייך במה שאסרה תורה?
משה | 24-04-2018 16:51
הרב הציג טיעונים חמודים אבל לטעון שזה איסור תורה בפשטות זו זילות של התורה וההלכה. עם כל הכבוד לטיעונים הרפואיים/מדעיים של האגרות משה הוא מתבסס על מחקרים מיושנים מהתקופות בהן גם בקרב החוקרים היו סטיגמות נוראיות ודמוניזציה נגד הצמח הזה והתפיסה המחקרית השתנתה רבות.
2
לתקופה הנאוליתית מתוארכת בסביבות שנת 10,000 לפנה"ס.
שאלה: | 07-05-2018 18:49
זאת לא בעיה?
3
מה הקשר בין קנאביס לדת ?
רציונלי | 16-05-2018 11:21
מבחינת הדת אין הבדל בין קנאביס לסיגריות או אלכוהול...אגב יש שאומרים שמה שכתוב בתורה קנה בושם הכוונה לקנאביס...