הרב לאו העניק תואר אלוף למתאגרף שלא חילל שבת

הדס

יש משהו בדברי מ.ש אליהו, מאוד מסכימה עם הרוב. ומצד שני אין ספק שהראל ראוי להערכה ולו רק על העמוד שדרה, שכמו שכתבו פה יש קושי עצום בלוותר על האופציה...

יש משהו בדברי מ.ש אליהו, מאוד מסכימה עם הרוב. ומצד שני אין ספק שהראל ראוי להערכה ולו רק על העמוד שדרה, שכמו שכתבו פה יש קושי עצום בלוותר על האופציה להשתתף בגמר! לא נראה לי שהוא סתם "חיפש דרך לקבל פרס"! לנו קל לדבר אבל כמו שאתם רואים קשה מאוד להיות פה אתלט דתי, וגם מבחינת ההלכה זה לא שחור ולבן תחרות איגרוף בשבת.. זה מסובך, אחרת זה היה לו גם הרבה יותר קל לבחור. עם זאת אני מסכימה שאם הייתה נמצאת דרך שהוא ישתתף בהיתר זה היה הכי טוב.. ואני לא חושבת ש'כל הלא דתיים היו צוחקים על הדתיים שהם חפיפניקים' אם הראל היה מוצא היתר, ואם כן אז זה גם לא צריך לעניין אותו במיוחד, כי הוא היה פועל לפי פסיקת רב ויש לו על מי לסמוך. (בואו קודם שה"ציבור שלנו" יקפיד על כל הדברים המהותיים ביותר מבפנים לפני שנעודד מישהו לפחד מתגובות של מגזר אחר על פריצת גדר בעיניהם, שהיא למעשה פסיקה. יש 'להם' הרי כל כך הרבה להצביע על ש'אנחנו' לא מתנהגים כמו שציוותה התורה, לפני שזה מה שיעניין אותם. באמת, לא מדובר בחילול מובהק..)

מ.ש אליהו

אין באגרוף שום חילול שבת, ודווקא היות בחור דתי שמנצח או מתמודד בגמר יכולה להעלות את קרנה של היהדות והדת פי כמה וכמה מאשר חוסר מציאת דרך לרבנים למצוא היתר...

אין באגרוף שום חילול שבת, ודווקא היות בחור דתי שמנצח או מתמודד בגמר יכולה להעלות את קרנה של היהדות והדת פי כמה וכמה מאשר חוסר מציאת דרך לרבנים למצוא היתר לקדש שם שמיים, במקום לחלק פרסים ולהפוך את הדת על מנת לקבל פרס. האתלטים היהודים הגדולים ידעו להפוך את הפורט למושג ציוני, לאומי ופטריוטי ובכך חיזקו קהילות יהודיות רבות שמצאו כוח וגבורה מול אנטישמיות. בישראל החרדית שהדת הפכה לפריצות וזילות, מחלקים פרס במקום למצוא היתר מיוחד למשחק (שאין בו שלעצמו חילול שבת כלל).

מרדכי היהודי

כבוד הרב הבחור יהודי ירא שמים .ישר כח המדליה שנתת לו .תן אותה לרבנים שהרשו לחתן וכלה שנרדמו .לחלל שבת .מה צריך לתת להם זה יותר מעניין

הדס

יש משהו בדברי מ.ש אליהו, מאוד מסכימה עם הרוב. ומצד שני אין ספק שהראל ראוי להערכה ולו רק על העמוד שדרה, שכמו שכתבו פה יש קושי עצום בלוותר על האופציה...

יש משהו בדברי מ.ש אליהו, מאוד מסכימה עם הרוב. ומצד שני אין ספק שהראל ראוי להערכה ולו רק על העמוד שדרה, שכמו שכתבו פה יש קושי עצום בלוותר על האופציה להשתתף בגמר! לא נראה לי שהוא סתם "חיפש דרך לקבל פרס"! לנו קל לדבר אבל כמו שאתם רואים קשה מאוד להיות פה אתלט דתי, וגם מבחינת ההלכה זה לא שחור ולבן תחרות איגרוף בשבת.. זה מסובך, אחרת זה היה לו גם הרבה יותר קל לבחור. עם זאת אני מסכימה שאם הייתה נמצאת דרך שהוא ישתתף בהיתר זה היה הכי טוב.. ואני לא חושבת ש'כל הלא דתיים היו צוחקים על הדתיים שהם חפיפניקים' אם הראל היה מוצא היתר, ואם כן אז זה גם לא צריך לעניין אותו במיוחד, כי הוא היה פועל לפי פסיקת רב ויש לו על מי לסמוך. (בואו קודם שה"ציבור שלנו" יקפיד על כל הדברים המהותיים ביותר מבפנים לפני שנעודד מישהו לפחד מתגובות של מגזר אחר על פריצת גדר בעיניהם, שהיא למעשה פסיקה. יש 'להם' הרי כל כך הרבה להצביע על ש'אנחנו' לא מתנהגים כמו שציוותה התורה, לפני שזה מה שיעניין אותם. באמת, לא מדובר בחילול מובהק..)

מ.ש אליהו

אין באגרוף שום חילול שבת, ודווקא היות בחור דתי שמנצח או מתמודד בגמר יכולה להעלות את קרנה של היהדות והדת פי כמה וכמה מאשר חוסר מציאת דרך לרבנים למצוא היתר...

אין באגרוף שום חילול שבת, ודווקא היות בחור דתי שמנצח או מתמודד בגמר יכולה להעלות את קרנה של היהדות והדת פי כמה וכמה מאשר חוסר מציאת דרך לרבנים למצוא היתר לקדש שם שמיים, במקום לחלק פרסים ולהפוך את הדת על מנת לקבל פרס. האתלטים היהודים הגדולים ידעו להפוך את הפורט למושג ציוני, לאומי ופטריוטי ובכך חיזקו קהילות יהודיות רבות שמצאו כוח וגבורה מול אנטישמיות. בישראל החרדית שהדת הפכה לפריצות וזילות, מחלקים פרס במקום למצוא היתר מיוחד למשחק (שאין בו שלעצמו חילול שבת כלל).