מר"ח ניסן מתחילים לומר ברכת האילנות כשרואים שני עצי פרי פורחים. לכבוד כך, יצא היום (ראשון) שר החקלאות אורי אריאל לברך עם צוות משרדו את הברכה המיוחדת.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2018/03/אורי-אריאל-ברכת-האילנות.mp4]]]

אריאל הסביר לנוכחים כי "המנהג הזה הינו מנהג מדהים שקבעו חכמינו ובמהלך חודש נִיסָן מתחילה התקופה שֶׁבָּהּ פּוֹרְחִים עֲצֵי הַפְּרִי. אנו רואים את ההתחדשות, את המשכיות ובעיני רואים גם את ניצני הגאולה כפי שאמרו חכמים בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. הגאולה השלמה היא נראית דרך מבטים שונים ואחד מהם היא דרך החקלאות ובה אנו רואים שפע גדול, וחזון גדול שהתחיל לפני 150 שנה".

עוד הוסיף כי את הברכה אומרים למטרת תודה והוקרה על השפע, היופי, הפריחה והלבלוב. "בואו נגיע לחג הפסח שמחים, נברך על האילנות ונשמח על הארץ הזו שהיא 'ארץ זבת חלב ודבש' נעשה אותה טובה יותר בעזרת השם".

דיני ברכת האילנות

(א) היוצא בימי ניסן או בחודש אחר, ורואה פעם הראשון אילנות שמלבלבים ומוציאים פרח מברך ברכת האילנות:

(ב) מברך רק על אילני מאכל שהפרחים מוציאים פרי ולא על אילני סרק:

(ג) אם האילנות עדיין לא הוציאו פרח אלא רק עלים אין לברך:

(ד) ברכת האילנות מברך רק פעם אחת בשנה ולא יותר.

(ה) מנהג נאה נוהגים בא"י ובפרט בעיה"ק ירושלים ת"ו, שבחודש ניסן [שעפ"י רוב אז הוא זמן הלבלוב] הולכים במנין עשרה וברוב עם לשדות וגינות ופרדסים, ומדקדקים לראות שם שתי אילנות של מאכל (מלבד שקדים) בעצם פריחתם ולבלובם. ומברכים עליהם ברכת האילנות בשמחה עצומה ובכוונת הלב ובהודיה רבה. ואחר הברכה אומרים תפילות ובקשות ומזמורים ופסוקים כנדפס, ואומרים קדיש לעילוי הנשמות ובפרט המגולגלים בצומח, ויש נוהגים להפריש צדקה:

אמר רב יהודה, האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך… וגו'. (מס' ברכות מ"ג:):