ויתר על התואר אלוף ישראל בשביל שמירת שבת

הרב אבישי סגל, ר"מ בישיבת תיכונית בירושלים, משתף בדילמות בהן הוא ותלמידו, המשמש כמתאגרף מקצועי, עומדים בעקבות הרצון לשמור שבת: "איך זה נקרא- הדתה או החלנה?"

ויתר על התואר אלוף ישראל בשביל שמירת שבת
  (צילום: באדיבות המצולם)

שמי אבישי סגל ואני משמש כר"מ בכתה י' בישיבה תיכונית "נעם" בירושלים. רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לתלמיד שלי – הראל ציון .

הראל מתאמן כבר תקופה ארוכה בתחום האגרוף. זה התחיל כתחביב ולאט לאט זה התחיל לזלוג לכיוון המקצועי. ככל ספורטאי מקצועני זה דורש ממנו שעות רבות של אימון בשבוע על חשבון דברים אחרים.

השנה הראל לומד בכתה י'. שעות המערכת בישיבה תיכונית הן ארוכות מאוד ומסתיימות כמעט כל יום בערב. בתחילת השנה הייתה להראל דילמה מאוד קשה והוא חשב שהוא יצטרך לבחור בין המשך לימודיו בישיבה תיכונית לבין האגרוף. לאחר שהוא והישיבה עשו "שמיניות באוויר" הצליחו ליצור לו מערכת שתוכל להתאים לו. כמובן, זה דרש מהראל השקעה ונכונות רבה יותר על מנת שהוא יוכל גם לסגור את הפער הלימודי.

לפני כשבועיים התקיימה בנצרת עילית, אליפות ישראל לבני נוער באגרוף. התחרות מאורגנת מטעם המדינה על ידי "איגוד האגרוף בישראל" (לא גוף פרטי). התחרות מחולקת לפי משקלים וגילאים. זו תחרות מאוד חשובה וכדברי הראל "מי שרוצה להתקדם, זו ההזדמנות שלו. שמה כולם צופים בך".

כמו תחרויות ספורט רבות, המועד לתחרות הזאת נקבע לסוף שבוע בימי חמישי-שישי-שבת. (אגב, שנה שעברה התחרות התקיימה ביום יד' בניסן, ערב פסח). הראל שאל את המארגנים "מה יקרה אם אעלה לגמר"?  הובטח לו ע"י המארגנים שהוא יוכל להתחרות במוצ"ש.

הראל ב"ה מאוד מוכשר (כך גם אומרים עליו אנשים מקצועיים באגרוף)  וניצח את הקרבות הראשונים ביום חמישי. ביום שישי בשעה 12:45, ערב שבת זכור, הוא ניצח בחצי הגמר ועלה לגמר. הוא ניגש למארגנים ואמר להם: "אני מזכיר לכם שאני בחור דתי ואני יוכל להתחרות רק במוצ"ש". הם ענו לו ש"זה בלתי אפשרי, יש סדר למשחקים ואי אפשר לשנות. אתה צריך להתחרות בשבת בצהריים בשעה 13:00". הראל אמר להם ש"הוא לא יכול לעשות את זה ואם זה כך הוא נוסע הביתה".

המארגנים, שלא האמינו שהוא יעזוב, הם אמרו לו שזה עשוי לפגוע גם בקידום שלו הלאה.

הראל לא וויתר, חזר לירושלים, הגיע לביתו 3 דקות לפני שבת והלך לבית הכנסת.

בשולי הדברים, עוד שלושה סיפורים קטנים אשר מבהירים כמה קשה לנער דתי להתחרות בספורט מקצועי במדינת ישראל:

הראל ביקש להתחרות עם ציצית ("החלום שלי זה לזכות באולימפיאדה ולעמוד בטקס הענקת המדליות עם ציצית" ), כמובן שלא הרשו לו.

  שנה שעברה כשהוא הגיע לתחרות , אמרו לו המארגנים שהוא צריך להתגלח, והגישו לו סכין תער. הוא אמר להם ש"אין מצב, אני לא מתגלח ככה. אסור לי ע"פ ההלכה". הם ענו לו "אז אל תתחרה". לא עזר כלום, הוא היה צריך לרוץ למספרה כדי למצוא מכונת גילוח כשרה…

  כמה מאלה שמבינים בספורט מקצועי אמרו לו במפורש בתחרות ש"אם הוא רוצה להתקדם, הוא חייב לעזוב את הדת".

כשהראל הגיע לראשונה לישיבה לאחר התחרות , ניגשתי אליו בסקרנות ושאלתי אותו "נו, מה היה בתחרות, הבטחת לעדכן אותי…? " , ואז הראה ענה לי "הגעתי למקום השני , אבל לא הפסדתי". לא הבנתי, ושאלתי אותו "איך זה יכול להיות" ? ואז הוא סיפר לי את הכל.

מצד אחד, מאוד התרגשתי, הייתי גאה על ההחלטה שלו. הראל זכה לקדש שמים, לכבד את השבת וכולנו בישיבה מרגישים כך. אפשר לחנך את התלמידים לכבד ולשמור על קדושתה של השבת ע"י לימוד הלכה, שיעורים, שיחות וכו' ואפשר לחנך ולהשפיע ע"י סיפור שכזה.

מצד שני, הסיפור הזה גם מאוד מקומם. אני משמש מעבר להיותי ר"מ בישיבה תיכונית גם מורה לאזרחות. אחד הדברים שאני מאוד משתדל לחנך את התלמידים זה להסתכל בעין טובה על מדינת ישראל כמדינה יהודית , למרות כל הביקורות שיש לנו.

האם במדינת ישראל, בשנה ה-70 לקיומה, אין אפשרות לבחור דתי להתחרות בספורט מקצועי? האם בחור במצב שכזה חייב להכריע בדילמה או להיות דתי או ספורטאי מקצועי? איך מקרה שכזה נקרא – "הדתה" או "החלנה?

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
צודק ב100 אחוזים
אורי | 12-03-2018 19:04
וכל הכבוד שעומד לצד התלמיד שלו
2
יישר כח
אלעד | 13-03-2018 8:42
מקסים תן לו חיבוק גדול ממני אלעד לסרי מרחובות
3
ואז הבנת?
א.י. | 13-03-2018 8:47
כבוד הרב, יש בסיפור הזה שני פנים: אחד שמח, אחד עצוב, ולא זה לא מה שאתה חושב: -הפן השמח, זה העצמה של הראל ועמידתו האיתנה מול הלחצים. מי זה הוא יהיה מסוגל לשאוף עוד יותר כח ומאחלים לו הרבה הצלחה בחיים, מגיע לו! -הפן העצוב זה שאתה תמשיך ללמד אזרחות ולעגל פינות מול המציאות, הכל אבל לא לפקוח עיניים ולהודות: מדינת ישראל לא מכבדת את הדת... ונכון, אי-אפשר גם להשתתף במנגנוניה בלי לוותר על העקרונות. לכן צריך להתגונן ולהפסיק להיות פריירים...
4
סבא שלי היה מתאגרף ידוע ברוסיה והבולשביקים עשו לסבא אותן בעיות, וסבא עלה לארץ
עמוס | 14-03-2018 9:27
כשעלה סבא לארץ, המשיכו הבולשביקים ממפאי''י לשכנעו לעזוב את הדת, אחרת לא יתנו לו להשתתף בתחרויות. סבא היגר לארהב.
5
איפה החכ"ים של הציבור הדתי לאומי?
החוזה מלובלין | 15-03-2018 14:48
מעורר כבוד הנער המוכשר שעומד על העקרונות של עם ישראל ,המחנך והישיבה שמאפשרים לו להישאר במסגרת ולעלות לכזה מקום מכובד באיגרוף, אבל חסרים לי אנשי הציבור שלנו והחכים הדתיים שיעשו משהו בנידון לארגונים שמקבלים תקציבים מהמדינה היהודית ומכריחים יהודים לחלל שבת .
6
הראל ציון, אלוף השבת ....
רחמים | 18-03-2018 22:38
חזק ואמץ !!!
7
הראל היקר כל הכבוד
מאור | 04-06-2018 13:22
קידוש השם שווה יותר מ10 מדליות זהבאשריך שזכית להראות להם שהיהדות מנצחת גם באגרוף