סדרת "באר מרים" צריכה לברר איך מודדים רלוונטיות?

לסדרת הספרים "באר מרים", שנציגה הראשון – "ראש השנה" (ידיעות ספרים, 2011) – ראה אור בשבועות האחרונים, אופי כפול, המכיל מעט סתירה עצמית.

מחד, "ספרי הסדרה אמורים להעניק תחושה של חידוש למערכת הערכים שלנו… לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה" (עמ' 7). למעשה, הסדרה ניצבת מול האתגר המכונן בחיי השותף במערכת יחסים רליגיוזית: שילוב מסורת עתיקת-יומין, מחייבת-משהו, עם המציאות העכשווית, המעשית.

אתגר מתן הרלוונטיות הנחוצה בכדי לספק משמעות לחוויית האמונה. לא ריאלי לצפות מאדם לדבוק באורח חיים שאינה מסוגלת להתמודד עם מציאותו, עם תחושותיו ומצוקותיו האישיות והקיומיות.

ואולם, על אף האוניברסאליות של האתגר – וההקדה מודה בכך בפה מלא: "חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש" (שם) – הסדרה משמשת כבמה לגוף מאוד ספציפי, במה לתורתה של ישיבת הר-עציון, רבניה ותלמידיה.

במובן מסוים, יש מן השאפתנות – ואולי, אף מן השחצנות – באופי הכפול. האמנם רק הגותה של ישיבת הר-עציון מסוגלת לתת מענה הולם לבעית הרלוונטיות? הסדרה, אמנם, אינה מתיימרת להגיד שזהו המצב.

עם זאת, היא מודה שאופיה הייחודי של תורת הישיבה מכשירה אותה להתמודדות זו: "יש בישיבת הר-עציון חוט של חסד, החפץ לקשור את תורת ה' הנשגבת בנפשו של כל לומד מן השורה, ועל חוט זה שוקדים הסדרה ועורכיה יותר מכול" (עמ' 8).

יתר על כן. נדמה, שקיימות מספר שאלות יסוד – דוגמת שאלת הרלוונטיות בהווי הדתי המודרני – שכה קריטיות, שכל גוף המסוגל לבוא ולהעלות מענה כנה והגיוני רשאי – אולי מחויב – לעשות כן. הנראות, אותו שילוב מוזר בין הכלליות בה מתאפיינת הבעיה לנקודתיות שבתשובה המוצעת, אינה אלא מחיר זעיר לשלם להתמודדות אמיתית וקונסטרוקטיבית עם האתגר.

שאלת הרלוונטיות

שאלת הצלחתה של הסדרה אינה ממין העניין. למען האמת, אי-אפשר לאמוד אותה. המענה לשאלת הרלוונטיות חייב להיות סובייקטיבי, אינדבידואלי לכל פרט ופרט. לא דמי הווייתו הדתית של זה להווייתה הדתית של זו, הרלוונטי למציאותו של זה אינו מתאים למציאותה של זו.

תורת ישיבת הר-עציון תספק משמעות לקורא מסוים ותיפול על אזניהם הערלות של אחרים. למי שמוצא סיפוק ב"ראש השנה" – שיבושם לו; למי שלא – שיחפש במקומות אחרים, שיגיע לתובנות בכוחותיו שלו. עיקר חשיבותה של סדרת "באר מרים" הינו בניסיונה, במאמצה, להציע "קנקן חדש ליין הישן והטוב" – רוצה לומר, בעצם הבאתה את שאלת הרלוונטיות הדתית לחזית, בעצם הצגת השאלה לציבור הנרחב.

דווקא בשל חשיבותה של שאלת הרלוונטיות, יש לקוות שישיבת הר-עציון – ולמעשה, שכל גוף או מוסד הנדרשים לשאלה זו – לא תסתפק בהתמודדות מופשטת, במישור הההגותי-מחשבתי. הספר "ראש השנה" עלול לשנות את הדרך בה האדם רואה וחווה את יום הדין, אך קשה להניח שיביא לידי יותר מתמורה תודעתית לאדם הדתי.

ואולם, שאלת הרלוונטיות משיקה לתחומים מעשיים רבים: בראש ובראשונה, למקומו של עולם ההלכה באורח חיינו. מציאויות משתנות, ערכים משתנים – אלו מחייבים תמורות בעולם ההלכה, כדי שיתאים להווי המאפשר ומחיה אותו. וממילא, אלו מחייבים בחינה מתמדת של שאלת הרלוונטיות של ההלכות המקובלות. ועל אחת כמה וכמה, באותן הלכות מקובלות ומוכרות, הגורמות לעוולות של ממש בחיי אדם.

אם שאלת הרלוונטיות אכן קרובה לליבה של ישיבת הר-עציון, יש לדרוש ממנה, כמוסד, להעלות על נס גם את ההתמודדות בסעיפיה המעשיים של שאלה זו.

העלת אתגר הרלוונטיות מעל במה ציבורית, כפי שעשתה ישיבת הר-עציון בסדרת "באר מרים", הינה צעד נחוץ ומבורך. אולם בהשקת הסדרה, הישיבה הציבה לעצמה רף ציפיות גבוה. לא מספיקה ההתמודדות בספרים, ההתמודדות בסוגיות מופשטות. יש לוודא את הרלוונטיות המעשית של אורח חיינו.

==

דניאל להמן הוא תלמיד בישיבת הר עציון.