קריאת מגילה ומשלוח מנות: הלכות החג לפי כל העדות

ליהודים הייתה אורה ושמחה: לכבוד פורים שהחל הערב ריכזנו בעבורכם את הלכות החג לפי מנהגי כל העדות. קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים והסעודה

קריאת מגילה ומשלוח מנות: הלכות החג לפי כל העדות
  (צילום: דוד כהן/פלאש90)

חגיגות הפורים החלו הערב (רביעי) ברחבי הארץ בשמחה ובצהלה. עם צאת צום תענית אסתר, קראו המוני בית ישראל את סיפור המגילה, ויציינו את ה"ונהפוך הוא" – החודש שהפך מסמל לעצב ולאבל, על גזירת ההשמדה- לשמחה וחג על נס ההצלה.

תושבי ירושלים, יחגגו מחר (שושן פורים) את החג הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות בארץ.

הלכות קריאת מגילה

א.      חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה וביום. ושל הלילה, זמנה כל הלילה; ושל יום, זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום; ואם קראה משעלה עמוד השחר, יצא.

ב.      בן עיר (למשל תל אביבי) שהלך לכרך (ירושלים), או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כאנשי העיר השניה. ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.

ג.        מי שנמצא חלק מהלילה וחלק מיום י"ד בעיר (למשל תל אביב), ונמצא בליל ט"ו בירושלים, חייב בשני ימים ולכן ביום ט"ו יאמר "(ו)על הניסים", ויעשה סעודת פורים.

ד.      מי שלא הייתה לו מגילה, והגיעה לידו מגילה בט"ו, קורא אותה בט"ו בלי ברכה.

ה.      מקום שאין מנין, אם אחד יודע לקרוא והאחרים אינם יודעים אחד קורא לכולם; ואם כולם יודעים, כל אחד קורא לעצמו.

ו.        קורא אדם את המגילה בין עומד בין יושב. ובצבור, צריך לעמוד.

ז.       מותר לחלק את קריאת המגילה לכמה קוראים, אם קשה לאדם אחד לקרוא הכל.

ח.      אסור לקרוא את המגילה בעל פה, אך אם חסירות מילים או אותיות במגילה וקורא אותן בע"פ – מותר.

ט.      מי שדילג פסוק או מילה, חוזר למקום שטעה, וממשיך משם לפי סדר המגילה.

י.        גם מי שלא מבין עברית, יוצא ידי חובה בקריאת המגילה בעברית.

יא.   מי שנרדם או התנמנם בשמיעת המגילה לא יצא, אך מי שקרא אותה והתנמנם תוך כדי הקריאה – יצא ידי חובה.

יב.    מחזירים את הקורא על כל טעות שמשנה את המשמעות.

יג.     צריך לומר "חמש מאות איש – עשרת" בנשימה אחת, ואם לא קרא בנשימה אחת – יצא.

יד.    צריך לומר: ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל ישראל, וגם חרבונה זכור לטוב. ויש נוהגים לומר "שושנת יעקב" במקום זאת.

טו.   מנהג כל ישראל שהקורא פושט את המגילה כאיגרת, להראות את הנס. וכשיגמור, חוזר וכורכה כולה, ורק אח"כ מברך. האשכנזים נוהגים לפשוט את כולה ולקפלה תחתיה, והספרדים נוהגים לפושטה תוך כדי הקריאה (עד שבסוף הקריאה תהיה כולה פתוחה).

טז.   יש להשתדל לקרוא את המגילה בציבור.

יז.     מגילה כשרה רק אם היא כתובה על קלף בדיו.

יח.   מגילה התפורה בחוטים שאינם גידים, פסולה.

יט.   מגילה שיש בה ניקוד, או שכתובות בה בדף הראשון ברכות ופיוטים, אינה נפסלת בכך. אך אין לעשות כך לכתחילה.

כ.      אם אין מגילה כשרה קוראים אותה בחומש בלא ברכה.

כא.  הקורא את המגילה מברך לפניה 3 ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו; וביום אינו חוזר ומברך: שהחיינו; והאשכנזים מברכים שהחיינו גם ביום, ומכוונים על כל מצוות היום (משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים).

כב.  לאחר קריאת המגילה יש לברך: הרב את ריבנו וכו'. ומברכים אותה בציבור בלבד, ולא מברכים אותה לנשים.

כג.    אין לדבר בזמן קריאת המגילה, ואף לא בזמן שמרעישים ב"המן".

כד.  מי שקרא לעצמו, וקורא לאדם אחר – חוזר ומברך בשבילו ויכול האחר לברך.

כה.  אחר קריאת המגילה בערבית, אומרים: ויהי נועם ואח"כ ובא לציון גואל, ויש נוהגים להתחיל ואתה קדוש, ויש להם על מי שיסמוכו.

כו.   יש לומר על הניסים בי"ד בלבד – בעיר שאינה מוקפת ובט"ו בלבד בעיר מוקפת. ומי ששכח אינו חוזר. מי ששכח בברהמ"ז כוללו ב"הרחמן": "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי וכו'"

כז.   בבוקר קוראים את פרשת ויבא עמלק, וכיון שאין בה אלא 9 פסוקים, הספרדים חוזרים על הפסוק אחרון.

מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים

כח.  חייב כל אדם לתת לפחות שתי מתנות לשני עניים, (כשיעור סעודה אחת לכל עני).

כט.  אפשר למנות שליח למצוה זו, שיתן מכספו של השולח, או יקנה לו  – אם אי אפשר לתת בעצמו.

ל.    נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" – השנה 20 שקלים (ומעלה) למטרות צדקה, ישיבות וכו'. ואין לומר שהכסף הוא "מחצית השקל", אלא "זכר".

לא.  סעודת פורים שעשאה בלילה, לא יצא ידי חובתו. וכן עיקר השמחה והשתייה צריך להיות ביום.

לירושלמים ולערים המוקפות: השנה, שושן פורים חל ביום שישי, אין להתחיל את סעודת פורים אחרי תשע שעות של היום (בערך בשעה 14:15) ואין להאריך אותה לתוך הלילה.

לב.   אין להשתכר עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

לג.    יש ללבוש בגדי שבת בפורים.

לד.  חייב אדם לשלוח לחבירו שני מיני מאכל. וכל המרבה לשלוח – הרי זה משובח. ואם אין לו, מחליף עם חבירו את סעודתו.

לה.    יש לשלוח מנות רק ביום, ובלילה אינו יוצא ידי חובה.

לו.    אין לתת משלוח מנות לאשה, אלא איש לאיש ואשה לאשה.

לז.  אין להתחפש בפורים לאשה, וכל איסורים שבתורה ובדברי חז"ל נוהגים גם בפורים.

לח.  אין אומרים תחנון גם בט"ו (בעיר שאינה מוקפת).

לט.    חייל שצריך לצאת לפעילות מבצעית, ולא תהיה לו מגילה כשרה בי"ד ובט"ו, קורא מי"א והלאה, בלי ברכה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מעניין ומלמד, אבל הכותרת מטעה
אבי | 01-03-2018 10:37
לא מדובר בהלכות לכל העדות. כמה הלכות כאן שונות בין העדות, לדוגמא: בן עיר שהלך לכרך, התחפשות לאישה, ברכת הרב את ריבנו ללא מניין או במניין נשים ועוד.