'צהר' נכנס דרך השער ש'השגחה פרטית' פתח
יותר מהכל, הכניסה של ארגון כמו רבני 'צהר' לתחום הכשרות מעידה על שני דברים – הראשון טראגי והשני מעורר תקווה. הרב אהרון ליבוביץ' מייסד ארגון 'השגחה פרטית' על כניסת 'צהר' לשוק הכשרות
אחרי מאבק אינטנסיבי לפתיחת שוק הכשרות לתחרות, נפל דבר בישראל. ארגון רבני 'צהר' נכנס היום דרך השער שארגון 'השגחה פרטית' פתח, ויתחיל לספק שירותי פיקוח והשגחה הלכתיים שלא מטעם הרבנות הראשית.
למרות המאמצים, המלחמות והרדיפות שניהלו נגדי ונגד 'השגחה פרטית' בחמש השנים האחרונות, את הרכבת הזאת כבר אי אפשר יהיה לעצור או להחזיר לאחור. התחרות בכשרות היא היום עובדה מוגמרת, והיא עתידה לשפר את איכות הכשרות בישראל באופן ניכר.
הרכבת יצאה לדרך בירושלים, כשמספר בתי עסק מאסו בשירותי הכשרות של המועצה הדתית בעיר – הידועה עד היום ברמת השחיתות שלה. כך, צמחה תנועת "כשר ללא תעודה" – מחאה אותנטית של בעלי מסעדות שידעו שהאוכל שהם מגישים כשר לא בגלל שהם תחת השגחת הרבנות, אלא למרות. לבעלי העסקים הללו היה חשוב להמשיך לשמור על כשרות, אבל הם לא היו מוכנים יותר לעבוד עם נציגי המועצה הדתית בעיר. אבל כפי שיודע כל שומר הלכה, כאשר יש אינטרס כלכלי – לא ניתן לסמוך על בעל העסק, ויש צורך בפיקוח חיצוני.
בתוך המציאות הזו פגשתי את המנהלים של קפה 'הסלון בשבזי', ברחוב בו אני גר בשכונת נחלאות. אנשים אידיאליסטים וישרים, שפשוט לא היו מוכנים להכניס את הרבנות הראשית לתוך העסק שלהם. הצעתי להם שבמקום שהעסק יהיה ללא כשרות, אני אכנס לעסק יחד עם האברכים בישיבה שלי, ואנחנו נייצג את הקהילה בפיקוח על הכשרות ועל רמת ההקפדה ההלכתית. די מהר אחרי שהתחלנו להעניק השגחה קהילתית ב'הסלון בשבזי' – השמועה עשתה לה כנפיים, ובעלי עסקים נוספים ביקשו גם הם להצטרף למודל של השגחה פרטית: נטו כשרות, מקסימום שירותיות, ללא פשרות הלכתיות וללא חשש שחיתות.
המיזם התרחב. מבית קפה שכונתי אחד, לשלושה עסקים, ואז לחמישה. סיעת 'ירושלמים' (אז בראשות חה"כ רחל עזריה, היום ח"כ מטעם מפלגת 'כולנו') דחפה את המאבק, והמיזם הנקודתי הפך לארגון הראשון בישראל שנותן שירותי פיקוח שאינם נלווים לשירותי הכשרות של הרבנות – אלא באים במקומם. סדק ראשון במונופול. עוד עסק הצטרף, ועוד, ופניות הגיעו מכל רחבי הארץ. גייסנו משגיחות כשרות מוסמכות ומקצועיות, פתחנו עמותה, יצאנו מירושלים והגענו גם לתל-אביב וגוש דן, לשרון, אשקלון, אריאל, ובאר-שבע, ועדיין – הביקוש עלה בהרבה על היכולת שלנו לצמוח תוך כדי הקפדה על רמת השגחה וכשרות גבוהות. עכשיו, אצל 'צהר', קצב הצמיחה יהיה הרבה יותר מהיר. להם כבר יש מוניטין מצוין שצברו, רשת של רבני קהילות, ובאופן כללי – יהיה הרבה יותר קשה להטעות את הציבור עם טענות כזב והשמצות פרועות כמו שאני וארגון 'השגחה פרטית' ספגנו.
יותר מהכל, הכניסה של ארגון כמו רבני 'צהר' לתחום הכשרות מעידה על שני דברים – הראשון טראגי והשני מעורר תקווה. מצד אחד, המשמעות היא אבדן אמון מוחלט ביכולת של הרבנות הראשית לנקות את האורוות ולספק שירותי דת ראויים. יש הבנה שהמונופול של הרבנות פוגע בראש ובראשונה בציבור הדתי בישראל, ושללא תחרות – זה לא ישתנה. אבל מצד שני, יש פה גם פתח לתקווה. יש כאן לקיחת אחריות מבורכת. הציונות הדתית כבר לא מחכה – אלא עושה. שירותי הדת הממלכתיים נמצאים מתחת לכל ביקורת? אז נדאג לשירותי דת ראויים. כי עם כל הכבוד לממלכתיות, אסור שהיא תבוא על חשבון הכשרות, וצריך למהר – הרכבת יוצאת.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו