"תודה על פקודת השירות המשותף"

ראש המכינה הקדם צבאית לבנות 'צהלי', הרבנית מיכל נגן, שלחה לרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט מכתב בו היא מודה לו על המאמצים הרבים שהוא משקיע בשילוב הבנות הצבא ועל החלת 'פקודת השירות המשותף' אחרי שנים רבות בהן התחום היה מוגדר כ"איזור אפור".

מודה לך על שילוב נשים ודתיים בצבא

בפתח מכתבה כותבת הרבנית נגן: "אני מודה לך אדוני הרמטכ"ל על שהעזת לקחת אחריות פיקודית על שילוב נשים ודתיים בצבא, על שאתה מוביל את צה"ל בדרך של הקמת גשרים, של אמון ושל הבנה, ולא בדרך של פיצול והפרדה. על שאתה מכיר בכך שהדרך לבניית הכוח הצבאי עוברת דרך השלום שבתוכנו".

"אני כותבת לך בראש ובראשונה כיוון שזכיתי להכיר אותך היכרות אישית במהלך הדיונים על פקודת השירות המשותף, אך גם בשם כלל ציבור החיילות הדתיות, ודומני שגם בשם רבים מאוד מבני הציונות הדתית שלא רואים עין בעין עם הדברים שצוטטו השבוע מפי כמה אנשי ציבור, המשתייכים למחנה שלי".

הרבנית נגן ממשיכה ומשבחת את אייזנקוט על כך שלא נכנע ללחצים משני צידי המתרס, ארגוני נשים מחד ורבנים מאידך: "ניכר שהנחישות שבה ניחנת כחייל וכמפקד כאשר הסתערת על האוייב בגופך, היא התכונה שהובילה אותך כרמטכ"ל להסתער על הסדרת השירות המשותף, שהיה מזה שנים איזור אפור ולא מוגדר. לקחת על עצמך באומץ לב את המשימה לנסח לצבא פקודה מעודכנת, עשית זאת בראש זקוף – ונכנסת לעין הסערה – כאשר מצדך האחד קוראים לך ארגוני הנשים לכונן את צה"ל כמקום פתוח לכולם שמובל ע"י עקרונות השוויון ומצד שני קוראים לך הדתיים – למנוע כניסת הנשים ולהשאיר את הצבא מגדרי גברי".

בחרת להאמין בחזון

עוד היא ממשיכה וכותבת לרמטכ"ל כי "יכול היית להכריע ולתת לצד אחד עליונות על פני השני, אך אתה בחרת להאמין בחזון גדול מזה, אתה הבנת כי המטרה היא שנמצא את הדרך לחיות כאן ביחד, ובשורה זו היא גדולה יותר מהניסוחים המשפטיים שנכתבו בפקודה. בסופו של דבר נוצר מסמך שמהלך בזהירות בין הטיפות ומאפשר חיים משותפים".

הרבנית נגן סבורה ש"הפקודה מושתתת על ההבנה כי המרחב הציבורי הישראלי איננו מקשה אחת. היא משאירה מקום לעובדה כי הציבור הישראלי מורכב מחברות שונות בעלות ערכים שונים. המציאות הזאת מחייבת את הליברלים להכיר בעובדה כי ניתנת אפשרת לחייל וחיילת וגם לקצינים דתיים להימנע משירות ביחידות השדה המעורבות, והיא מחייבת את הדתיים להכיר בעובדה כי שירותן של נשים מתאפשר בצורה שוויונית ביחידות האחרות. על כולם מוטלת החובה להכיר בסמכותו של הצבא לנהל את המערכת הזו ע"פ שיקולים עניניים, ולסמוך עליך ועל קצינך המעולים שיעשו זאת".

בחירה ערכית

"בחירתך הערכית לשרטט את דרך האמצע מקימה כנגדך ביקורות ממי שרואים רק זווית אחת של המציאות. אבל בחירתך זו מבטיחה גם את יכולתו של ציבור ישראלי מגוון לשרת בצבא. וכך, בעוד שהמשימה שלך כעת היא לוודא שהפקודה מוטמעת ומיושמת בשטח, המשימה שלנו, מובילי השיח והציבור, הן מהצד הדתי והן מהצד הליברלי, להכיר בכך שהמרחב הציבורי לא דומה בדיוק לי – כל אחד מהצד שלו – אלא שהמרחב הציבורי משקף את הרצון שלנו להיות כאן ביחד. ועבור מטרה זו כל צד מתלכד ולומד את ערכיו ואת עקרונותיו – אך גם מכיר בערכיו ובעקרונותיו של האחר".