הרב זאב קרוב זצ"ל: התלמיד החכם המחנך

הוא בעצמו סבל בשנותיו האחרונות מסרטן. נתנו לו בנס עוד שנתיים חיים, מתנה לו ומתנה לנו. הוא עלה למרומים, אך כל הדברים החשובים, כל האורה שהוא הפיץ באומה, ממשיכים לרוץ עדי עד

הרב זאב קרוב זצ"ל: התלמיד החכם המחנך
  הרב זאב קרוב זצ"ל

עלה למרומים הרב זאב קרוב זכר צדיק לברכה. הוא היה תלמיד חכם גדול ומחנך גדול.

הוא היה מין של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיעה השמימה", חיבר שמימיות וארציות. קודם ולפני הכל, הוא היה תלמיד חכם גדול, שלמד תורה בשקידה גדולה הרבה שנים. אחר כך לימד תורה והיה ר"מ וראש ישיבה בישיבת 'קרני שומרון' לפאר ולתפארת הרבה שנים. זה מושג מיוחד התורה נמצאת בתוך תלמיד חכם.

התורה היא תורת אמת מן השמים, אבל היא תורת חיים, בתוך אלו שחיים אותה. תלמיד חכם זה אדם שהוא תורה. כתוב בגמרא (קידושין לב, א) רב שמחל על כבודו, כבודו מחול, שנאמר "ד' הולך לפניהם" (שמות יג, כא), אם ד' מוחל על כבודו קל וחומר תלמיד חכם. הגמרא מקשה: מה זה קשור? הקב"ה העולם שלו והתורה היא שלו, אז הוא יכול למחול, אך תלמיד חכם האם התורה היא שלו? תשובה: כן, תורה דיליה, שנאמר ובתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהילים א, ב).

הפירוש ובתורתו – לא בתורת ד' ובתורת ד', אלא בתורתו שלו. בהתחלה התורה היא של ד' אחר כך התורה היא שלו. בהתחלה האדם חפץ ומשתוקק לתורה ואחר כך היא שלו. המהר"ל בדרוש על התורה מסביר שבלית ברירה היה צריך לכתוב את התורה על עורות של בהמות, אבל באמת צריך לכתוב את התורה על האדם פנימה. ובגמרא במכות (כא, ב): טיפשים קמים בפני ספר תורה ולא קמים לפני אדם גדול.

תלמיד חכם הוא ספר תורה. התורה כתובה ברגש שלו, בשכל שלו, בדימיון שלו, ברצון שלו, בנפש שלו, ברוח שלו, בנשמה שלו. התורה היא כתובה בכל אישיותו. וכך התורה הולכת וזורמת מדור לדור, תורת חיים. חיי עולם נטע בתוכינו. תלמיד חכם הוא אדם שהוא תורה. מתוך לימוד ושקידה, חפץ ומאמץ, בסופו של דבר הוא נעשה תורה. הוא גם מוסר תורה לאחרים וכן מדור לדור. לכתחילה אסור היה לכתוב את התורה שבעל פה, אבל אין ברירה אם לא נכתוב בגלל מועקת הגלות, הכל ירד לטמיון, ישכח ויתבלבל, ולכן עת לעשות לד'. אפשר לכתוב, אבל לידע שזה מה שכתוב בנשמה בלב במוח בנשמה באדם פנימה.

וזה היה הרב זאב קרוב זצ"ל: תלמיד חכם, אישיות של תורה. וזה העיקר אע"פ שזה לא דבר כל כך בולט ומפליג אבל מבחינת האמת שם שוכן אור ד'. אמנם התורה היא מן שמים, אך בנוסף לכך היא מתגלה בארץ. היא תאיר בכל פינות המציאות האומה וההוויה. כך היה אצלו. את האור של התורה האיר כלפי מטה בעולם הארצי. וכשמו כן תהילתו – קרוב. מקרב לתורה. לימד רבות מאוד על חינוך ילדים, וגם כתב על זה ספרים ועשה סדנאות על חינוך ילדים. לימד בבית המדרש 'יחד' המיועד למורים יראי שמים שמלמדים בבתי ספר חילוניים, שמביאים לשם אורה של תורה.

בספרים שלו חקר סוגיות עמוקות של חז"ל ושל מרן הרב קוק ובירר אותם בצורה שכל אחד יוכל להבין. עסק בשאלות הקיומיות שמטרידות את האדם העכשווי לאורה של תורה. הוא בעצמו סבל בשנותיו האחרונות מסרטן. נתנו לו בנס עוד שנתיים חיים, מתנה לו ומתנה לנו. הוא עלה למרומים, אך כל הדברים החשובים, כל האורה שהוא הפיץ באומה, ממשיכים לרוץ עדי עד. תלמיד חכם גדול, עדין נפש, בעל מידות תרומיות וגם מחנך גדול. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים.

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע