מחקר חדש מפריך את הדעה הרווחת וקובע כי ההתמודדות של רוב בני הנוער עם ירי הטילים בשדרות ובישובי עוטף עזה הייתה טובה, על אף מצב הלחץ המתמשך במהלך שלוש השנים בהם היו בני הנוער חשופים לנפילות טילי קסאם בלתי פוסקות בשדרות ובישובי עוטף עזה (2006-2009), שבמהלכן אזעקות "צבע אדום" היו דבר שבשגרה. האלימות שאותה חוו בני הנוער גרמה להחלשות הערכים הכרוכים במושגים חברתיים ומוסריים. למרות שבני הנוער גילו יכולת התמודדות תקינה לאורך שנים אלו, האיום המתמשך הביא, בכל זאת, לירידה במשאבים האנושיים.
כך עולה מממצאי מחקר אורך שנערך בשדרות ובישובי עוטף עזה, על ידי פרופ' שפרה שגיא וד"ר ארנה בראון-לבינסון, מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממצאי המחקר המלאים יוצגו בכנס בנושא: "מצבי לחץ במציאות הישראלית: שבילים להתמודדות ולצמיחה", שיתקיים באוניברסיטה ביום שני הקרוב, ה- 26.4.10. בניגוד למקובל בחקר לחץ (ובדיווחים המקובלים בתקשורת), בכנס הזה יושם הדגש על אפשרויות להתמודדות טובה ואפילו לצמיחה בעקבות מצבי לחץ.
פרופ' שגיא: "המחקר בחן משאבים להתמודדות כמו תחושת קוהרנטיות, תקווה ומערכת הערכים בקרב בני הנוער. גורמים אלו עשויים ללמד על התפתחות בריאה של בני נוער ועל המשאבים שלהם להתמודדות במצב הקשה שהיה באזור זה. בני הנוער המתגוררים באזור זה נחשפו במהלך שנים אלו לירי קסאמים בדרך כלל מספר פעמים בשבוע, מבלי יכולת לצפות מתי ואיפה יפול הטיל הבא. מצב כאוטי כזה עלול לעורר סימני שאלה רבים בנוגע להתפתחות התקינה של בני הנוער".
החוקרות מדגישות כי ממצאי המחקר הללו ניתנים להבנה גם על ידי העובדה שבמהלך שנים אלו, משפחות רבות שהיה ביכולתן לעזוב את האזור בחרו לעבור למקום רגוע יותר. בכך השאירו את האוכלוסייה החלשה יותר להתמודד לבדה עם המצב הקשה. נראה שבקרב האוכלוסייה החלשה יותר מבחינה כלכלית, המצב הפוליטי האלים משפיע באופן קשה יותר וגורם לירידה הדרגתית במשאבים האנושיים של תקווה, של ערכים ושל משמעות החיים.
"ממצאים אלו" מדגישה פרופ' שגיא "חייבים לעורר עניין ודאגה בקרב קובעי המדיניות, מחנכים ואנשי בריאות הנפש בכל הנוגע להתפתחותם התקינה של ילדים ובני נוער המתגוררים באזורים החשופים לקונפליקט אלים מתמשך. יש להציע תוכניות התערבות וחיזוק המשאבים האנושיים במשפחות ובקהילות, על מנת לתת מענה למתבגרים אלו".
הכנס "מצבי לחץ במציאות הישראלית: שבילים להתמודדות ולצמיחה" יתמקד בשני מצבי לחץ קשים: ההתנתקות מגוש קטיף ומבצע עופרת יצוקה. מנהיגים מקומיים, אנשי רווחה וטיפול ובני נוער יספרו על אופן ההתמודדות עם שני המצבים האלו, שהינם יחודיים למציאות הישראלית.
בכנס יוצגו מחקרים המדגישים את יכולת האדם, המשפחה והקהילה להתמודד עם הלחץ. מרכיב מרכזי בגישה זו (המכונה 'הגישה הסלוטוגנית'), הוא המושג תחושת קוהרנטיות, שמתאר את האופן בו אנשים תופסים את העולם כמשמעותי וכניתן לניבוי. אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות חזקה תופסים את אירועי הלחץ כפחות מאיימים וכניתנים להתמודדות מוצלחת.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
