ג' באלול: יום הסתלקותו של גדול הדורות האחרונים

תוך כדי לימוד 60 דפי תלמוד עם פוסקים בכל יום (סיום ש"ס כל חודש), הוא הספיק לכתוב מאות ואולי אלפי דפים ביומניו ומחברותיו המכילים עולם אמוני והגותי ייחודי. הוא איחד בין קבלת הרמח"ל והאר"י, בין "ליקוטי מוהר"ן" ל"נפש החיים", כשכל חכמי דורו מתייחסים אליו כגדול הדור בנגלה ובנסתר.

ג' באלול: יום הסתלקותו של גדול הדורות האחרונים

היום, ג' באלול חל יום פטירתו ה-77 של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

נשמתו הענקית ואישיותו הייחודית, יורדת לעולם רק אחת לכמה מאות שנים. הרב קוק איחד בהגותו שיטות וגוונים, שבזמנו היו שונים ומרוחקים. הוא עצמו היה בן לאם חסידת חב"ד ואבא ליטאי – "מתנגד". בהגותו הוא איחד גם בין למדנות ושקדנות של ישיבות ליטא וגם את הפנימיות וההגות החסידית.

תוך כדי לימוד 60 דפי תלמוד עם פוסקים בכל יום (סיום ש"ס כל חודש), הוא הספיק לכתוב מאות ואולי אלפי דפים ביומניו ומחברותיו המכילים עולם אמוני והגותי ייחודי. הוא איחד בין קבלת הרמח"ל לבין קבלת האר"י, בין "ליקוטי מוהר"ן" של ר' נחמן מברסלב, ל"נפש החיים" של ר' חיים מוולאוז'ין.

כל חכמי דורו התייחסו אליו כגדול הדור הן בנגלה והן בנסתר. מאידך הרב קוק לא נמנע לרכוש בקיאות ולהשתמש גם בספרות חול. הוא כתב למשל, כי תורת ההתפתחות היא הקרובה ביותר לדעת המקובלים, והכיר היטב את כתביהם של שפינוזה, ניטשה וברגסון.

בכתביו, הרבה לדבר על הכלל. בניגוד לחסידות, שהפכה כל מושג כללי לפרטי, הרב קוק העלה כל מושג פרטי גם לרמת הכלל. אם העולם החסידי מפרש למשל, את הפסוק "כי תצא למלחמה" – כמדבר על מלחמת היצר של האדם הפרטי, הרי שהרב קוק מרחיב מושג פרטי לכאורה כמו תשובה, לא רק לאיש הפרטי אלא לכל האומה, ומכוון בכך לשיבת עם ישראל לארצו, ושתקיעת השופר של ראש השנה כקשר הטבעי של עם ישראל לקב"ה.

אציל ועדין נפש

הרב קוק התייחס בחיוב להתעוררות הכוחות התרבותיים של עם ישראל וקרא לחזרת הספרות, האמנות וההתעמלות. הוא שמח מאוד על ייסודם של מוסדי תרבות ואמנות בארץ ישראל על אף שבראשי המוסדות האלו עמדו כופרים מן הסוג הקיצוני ביותר.

בדרכי נועם הוא ניסה להשפיע על הדור הצעיר, להמשיך לפעול, אבל תוך שמירת מסגרות היהדות, לשם כך אפילו יצא למסע בין המושבות החדשות בגליל, לשוחח איתם, להראות להם שאפשר לשלב בין יישוב הארץ לקיום מצוות.

דברים "חדשניים" אלו וסלחנותו כלפי אנשי היישוב החדש והסכמתו ל"היתר המכירה" (המיוחסת אליו בטעות), עוררו עליו את זעמם וקנאתם של "קנאי ירושלים" – אנשי היישוב הישן. הוא הושמץ והוכפש, הוצאו עליו פשקווילים, לעיתים גם עברו לאלימות יותר פיזית. אבל עדינותו ואצילותו הורתה להבליג ולמחול.

גם לתלמידיו לא הרשה לענות למתקיפיו. הוא עצמו לא הרשה לכתוב על מצבתו שום תואר כבוד מלבד "הרב". כך הוא מכונה עד היום בעולם הישיבות.

במכתביו היה חותם "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש", אך כשהיה צריך להגן על עם ישראל, הוא ידע להיות גם תקיף. הוא סירב לפשרה על הכותל המערבי, ותקף במילים קשות את הנציב הבריטי על אדישותם לפרעות תרפ"ט.

אבי הציונות הדתית

באגרותיו הוא מבקר את החלטת הקונגרס הציוני כי "הציונות דבר אין לה עם הדת" ותמה איך מצד אחד משתמשים בתנ"ך כהצדקה לשיבת ציון, ומצד שני לא מקיימים את מה שכתוב בו.

לא רבים הבינו אותו בדורו. הוא עצמו העיד על שלושה בלבד: בנו – הרב צבי יהודה, הרב דוד כהן ("הנזיר") והרב חרל"פ. הם החלו לערוך את כתביו ולהוציאם לאור לפי נושאים, כאשר הספר העיקרי שבהם הוא "אורות". הוא ייסד את הישיבה המרכזית העולמית, שבה לצד ליבון התלמוד והפוסקים ילבנו התלמידים גם סוגיות באמונה. הוא דרש ידיעת תנ"ך וחידש לימוד בספר כוזרי.

בשנות השבעים החלה ישיבת "מרכז הרב" לצבור תאוצה ואיתה קם דור של תלמידי תלמידיו שהחל ללמד את כתביו בצורה שיטתית. בעשור האחרון החלו גם לבאר את כתביו, הכתובים בשפה שירית-פילוסופית, לשפה יום-יומית.

הרב קוק משמש כמודל לציונות הדתית. רוב ישיבות ההסדר לומדות את ספריו בצורה אינטנסיבית ועמקנית. העולם האמוני של כל חובש כיפה סרוגה, מושפע יותר מכולם מהדרכותיו, גם אם הוא אינו מודע להן.

קריאתו של הרב קוק צריכה לשמש לנו כסימן דרך בביאור ובירור היהדות: דור התחייה הוא דור גדול, שאינו מסתפק עוד בתורה הקטנה של הגלות ודורש תורה גדולה יותר, רחבה יותר ומקיפה יותר. תורה המכילה בצד שמירת המסורת, גם בירור מעמיק של טעמי המצוות, מתוך השקפה כוללת, אחדותית ומקיפה של כל חלקי הנפש, החברה והמציאות.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
8 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
מה היה אומר הרב קוק אילו היה חי כיום?
איציק | 02-09-2011 12:52
מה היה הרב קוק אומר היום כשהיה רואה את כתביו בפורמט דיגיטלי על האייפד במיזם ה: http://www.j-ebooks.co.il/ הוא היה מרוצה?- הפצת התורה או לא? מה דעתכם?
2
איפה הרב קוק ואיפה המזרחיסטים
והפירות?! | 21-08-2012 0:20
מזלו שהוא נולד בחברה החרדית, לו היה נולד מזרחיסטי כי אז היה יוצא איזה פרופ' או ד"ר או רב שמתחבט בשאלות של נגיעה. המשנה (אבות ה' יט') אינה משווה בין אברהם לבלעם אלא בין תלמידיהם וכך יש לעשות בנדון דידן, מבלי להכנס לשאלה על גדלותו ועל הסופרלטיבים שאותם אלו הרואים בשירות לאומי ובפעילות מעורבת בבני עקיבא כלגיטימיים הלכתית אוהבים לקשור לראשו. פוק חזי מאי עמא דבר, איפה הלמדנות החרדית ואהבת התורה החרדית לתפיסה השכלית-חיצונית של התורה בישיבות התיכוניות, איפה יראת השמים קבלת העול והתשוקה לחיות על פי צו הקב"ה בחברה החרדית לבין זו שבקרב אלו המתימרים להמשיך את דרכו של הרב קוק. הדרך המזרחיסטית הצמיחה מסורתיים עם כמה ידיעות ביהדות ובגמרא, זה הכל, הלהט הלאומני-ציוני המגובה במובאות תנכיות עוד משהה את ההתנפצות של השיטה הקלוקלת והמסולפת הזו אבל עם דעיכתה של הציונות תדעך גם השיטה הזו שכל ייעודה היה גיבוי דתי לציונות החילונית ודבר אין לה כשלעצמה בתוך היהדות.
קשקשן מלא סטיגמות
| 05-09-2016 22:53
חוץ מלהג ולעג אינך מבין מאומה לא בחברה הדתית לאומית (שאתה מתעקש כמו לפני חמישים שנה לקרוא לה "מזרחיסטים") ולא בחברה החרדית (שאם אתה קצת מכיר אותה אז אתה יודע שלא כולם שם מלאי להט של קדושה וד"ל) אבל בלי קשר למעלות והחסרונות של כל ציבור, הרב קוק אינו אבי הציונות הדתית, לא הם ממשיכיו ותלמידיו, אלא כל מי שרוצה באמת ובתמים ללמוד את כתביו (אלו שאתה קורא להם מסורתיים עם ידיעות ביהדות אינם תלמידי הרב קוק), והוא מעולם לא ראה את עצמו שייך למפלגה כלשהי או למה שמכונה היום "ציבור" כלשהו. מבחינתו הציבור שלו היה כלל ישראל. (כידוע יש קרבן ציבור של כלל ישראל, אך אין קרבן ציבור של הציבור החרדי או הציבור החסידי וכדומה....)
3
ל-2 - שאלה חשובה שאלת אבל תשובתך אינה מדוייקת לדעתי :
חיים | 21-08-2012 11:00
גדולתו של הרב היא שהוא היה והוא עדיין רבם של המזרחיסטים כפי שאתה מכנה המשפיעים כל אחד כפי יכולתו השפעה טובה לעולם המעשה. והוא גם רבם של תלמידי חכמים עצומים (והם אינם מוכרים לתקשורת) יושבים ולומדים תורה יומם ולילה בישיבות כמו מרכז הרב, הר-המור או אחרות. וזו גדולתו, יכולתו להכיל ציבורים שונים לכאורה אבל מחוברים לאותה תורה ולאותו רב.
4
למה לא הוציאו את כל כתביו?
נחמיה | 22-08-2012 10:45
גם שם יש פוליטיקה? חידוש נוסף בכתה, 'בגלות היתה התורה קטנה'?! בגלות גידלו את כל הילדים לדת ומה קורה היום בחוגי התורה הגדולה?.... כמה אחוזים שומרי ומצוות בשלימות? התורה גודלת והאנשים נהיים קטנים יותר!...
5
בלימוד 60 דף ליום מסיימים את הש"ס בכחודש וחצי
ישראל קרמר | 23-08-2012 18:18
בס"ד בש"ס בבלי כ-2,700 דפים ולימוד 60 דף ביום בעיון מביא לסיום הש"ס לאחר כחודש וחצי. 45=2700/60. לימוד זה בישיבת וולוז'ין אך איני חושב שהוא למד כך בימי רבנותו ובייחוד כשהיה גם הרב הראשי האשכנזי של ירושלים, גם הרב הראשי האשכנזי של א"י וגם ר"י "מרכז הרב".
אין לי פייסבוק אז אני מגיב כאן לדבריך ולדברי מגיביך
דודו | 05-09-2016 22:57
אכן הוא לא למד 60 דפים ביום בזקנותו אלא בוולוז'ין, ובכלל הוא עסק בזקנותו בעיקר בקבלה ובכתיבה בלתי פוסקת. אך גם בזקנותו למד הרבה גמרא, הלכה, כתב את הלכה ברורה, וכתב תשובות הלכתיות רבות. לגבי מספר הדפים - הרב נריה מעיד שהקפיד שלא לפחות מ5 דפי גפ"ת ביום (אינני זוכר את המקום המדויק בספרי הרב נריה, אך כך זכור לי) אבל תכלס, מה זה כ"כ משנה? (חוץ מזה שמי שכותב כתבה צריך לדייק)
6
"גדול הדורות האחרונים" זה רבי נחמן מברסלב
ברוך | 06-09-2016 1:40
שהרב קוק המאבק בעפר רגליו