"יום האשה", "היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות", "יום זכויות הילד". מה משותף לכל האוכלוסיות שמציינים בעבורן יום מיוחד? נכון! כולן אוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות שאינן זוכות למעמד שווה ונעשה ניסיון להרים את קרנן באופן מלאכותי באמצעות יום מיוחד.
בשנים האחרונות התווסף לרשימה יום חדש "יום המורה". כמה נפלא שתלמידי בתי הספר והוריהם עוצרים את מירוץ החיים ומוקירים תודה למי שעמל יום יום על קידומם ועל פי רוב עושה זאת מעבר לשעות מחויבותו המקצועית.
ביום הנפלא הזה זוכים מורי ישראל לקבל מתנות יפות עטופות בנייר צלופן, זרי פרחים, זרי שוקולד, ארוחות בוקר מפנקות, בופה עשיר בחדר המורים, כרטיסי גיפט קארד למינהם וברי המזל אף זוכים אפילו לביקור הורים בבית הספר או לסרטון תודה מושקע פרי יצירתם של הילדים.
נתעלם רגע מהתחרות הסמויה של "מה נכין למורה שמצטלם הכי טוב לוואצאפ הכיתתי ויראה טוב גם בפייסוק ו/או באתר הבית ספרי" ונודה ,בלי ציניות, שבאמת נעים להיות מוערך, נעים שמישהו רואה את העשייה החינוכית, את העמל, את ההשקעה ואת האהבה של המורים לתלמידהם.
אך הסאבטקסט של צביעת יום מיוחד להוקרת המורים מאשרר את התחושה והתפיסה כי גם מורי ישראל נכללים בקבוצת האוכלוסיות המוחלשות ובשל כך על גורם חיצוני להעניק להם יום אחד בשנה שבו הם יהיו במרכז. יום שבו ישודרו בטלויזיה כתבות מיוחדות, על מורים מיוחדים ועשייה חינוכית מיוחדת ואולי בזכות היום הזה יהיו כמה שיהרהרו בעניין עוד יום או אולי אפילו יומיים??
תלמידי ישראל, שהם הבנים והבנות שלנו, קמים יום יום והולכים לבית הספר לפגוש בו את אותו מורה שמתעניין (ככל שניתן , בכל זאת 40 ילדים בכיתה..), מתייחס, מסייע להם, עושה את ההתאמות הנדרשות ולעיתים מחדש בעצמו התאמות למענם, שמגונן עליהם ובעיקר חושב עליהם.
זה תמיד משמח לקבל מתנות אבל זה יותר עצוב, שהגענו למצב שאנו נזקקים לתכתיב חיצוני שמורה על הוקרת תודה.
המתנה הגדולה ביותר למורה היא שההורים יהיו שותפים לדרך, לא בוחנים חיצוניים שמעירים הערות ,מחלקים ציונים וכשצריך גם מחלקים מתנות. שותפים אמיתיים. בחלקים הסלולים של הדרך החינוכית וגם בחלקים היותר מאתגרים שלה. שיגבו, שיחבקו ,שיעטפו וכן, גם יבקרו כשצריך, כי שותפים גם נותנים ביקורת.
העלאת שכר המורים בוודאי תעלה את מעמדם החברתי-מקצועי אך הוקרה מתמשכת של הורים ותלמידים תייקר את המקצוע עשרות מונים ותותיר את "יום המורה" נטול משמעות ואף מיותר.
לסיום, תודה לציבור המורים על כל הטוב שאתם גומלים ליקרים לנו מכל, על כל יום בו ילדינו קמים והולכים בשמחה לבית הספר ,רוכשים בו השכלה, כלים לחיים ובעיקר ערכים. ואל חשש, המתנה בדרך.
=======
רונית שני- מנתחת התנהגות (MA)
מה דעתך בנושא?
7 תגובות
1 דיונים
שפוי
"יום המוגבלת שכלית"
16:57 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
נועם נחש
נינגה
13:55 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ניב
לצערנו בחברה המודרנית כיום מעריכים רק כוח, יוקרה וכסף. לכן, אין יום השופט/ת ואין יום הקצונה הבכירה וכד'. בלי שינוי ממשי בתנאי העבודה ובתנאי השכר הדברים לא ישתנו. זה יפה מאוד לעלות...
לצערנו בחברה המודרנית כיום מעריכים רק כוח, יוקרה וכסף. לכן, אין יום השופט/ת ואין יום הקצונה הבכירה וכד'. בלי שינוי ממשי בתנאי העבודה ובתנאי השכר הדברים לא ישתנו. זה יפה מאוד לעלות מודעות וכד' אך זהו חלק קטן מהעניין. למרבית ההורים המצויים במירוץ החיים אין יכולת להשקיע במורים. זו תפקידה העיקרי של המדינה. צריך להיות ריאליים ולדרוש זאת מהמדינה.
המשך 10:47 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דב
מה הקשר? ולגופו של הנושא, מעמדם של המורים אינו נמוך, כי אם מספרם גבוה. זו הסיבה ששכרם נמוך - המגזר הציבורי אינו פועל במנותק לחלוטין מכללי השוק התקפים במגזר הפרטי....
מה הקשר? ולגופו של הנושא, מעמדם של המורים אינו נמוך, כי אם מספרם גבוה. זו הסיבה ששכרם נמוך - המגזר הציבורי אינו פועל במנותק לחלוטין מכללי השוק התקפים במגזר הפרטי. ומעמדם דווקא גבוה ומוערך בעיני רוב ההורים, אלא שמקצת האחרונים מוציאים שם רע וקלני על היתר.
המשך 10:16 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אלמוניץ
מה שהיה פעם ברור כהגדרה של "תא משפחתי" כיום נמצא בסימן שאלה ויום המשפחה מציף את שאלת הזהות המשפחתית. כל מה שטריוואלי לא מצריך יום מיוחד. מן הסתם זו כוונת הכותב. הוקרה והכרת הטוב של צוותי חינוך אמורה להיות טריוויאלית.
18:37 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דנה
יש גם יום האחות ויום הרופא!
09:00 11.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דוד
ב15 שנות הוראתי, לא זכיתי אלא רק פעם אחת בסוף שנה, לקבל מתנה מתלמיד בודד כמחנך כיתה! חוץ ממכתב שנשלח וירטואלית, לא מקבלים דבר מאיש!
21:54 10.12.2017שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר