ההצעות החדשות שוכחות שנישואין הם לא רק עניין טכני

שתי יוזמות מעניינות בתחום המשפחתי הופצו לאחרונה בציבור הדתי, כשכל אחת מהן קוראת ליצירת מסגרת משפחתית חריגה מהדפוס המוכר לנו. היוזמה הראשונה קוראת לחידוש הפוליגמיה והשנייה ליצירת נישואין של הומואים עם לסביות. זאב שביידל חושב ששתיהן לא יצליחו.

ההצעות החדשות שוכחות שנישואין הם לא רק עניין טכני
  צילום: אסף שגיא

שתי יוזמות מעניינות בתחום המשפחתי הופצו לאחרונה בציבור הדתי, כשכל אחת מהן קוראת ליצירת מסגרת משפחתית חריגה מהדפוס המוכר לנו. היוזמה הראשונה קוראת לחידוש הפוליגמיה והשנייה- ליצירת נישואין של הומואים עם לסביות.

כלפי שתי היוזמות קיימות דעות בעד ונגד (לגבי הראשונה נראה שהנגד הוא הגובר ולגבי השנייה- נראה שההלם הנו גדול כל כך שהציבור טרם מעכל). אך נדמה לי שאם נביט מקרוב על שתי היוזמות, נראה כי יש בהן משהו משותף.

אפתח בשתי מעשיות נאות ששמעתי ללא ציון מדויק של המקור- אך גם ללא ציון כזה וגם אם המעשייה כלל אינה נכונה עובדתית, מן הראוי שתהיה נכונה. מסופר על הרב צבי יהודה קוק שנשא אישה בגיל נכבד למדי- אחרי 30 (זה החלק העובדתי). וכאשר נשאל על ידי חבריו החרדים מדוע ראה להתעכב כל כך בנישואין השיב להם- "אני רוצה להתחתן מאהבה ולא בשידוך, כמוכם". לעומתו, מסופר על האדמו"ר מגור שנזף בבחור ישיבה שאיחר להינשא בצטטו את המשנה מפרקי אבות : "בן 18 לחופה". הבחור השיב לו " הנני מאריך בשמונה עשרה". השיב לו האדמו"ר: "אצלנו נוהגים לקצר בשמונה עזרה, אחרת נכנסות מחשבות זרות".

ברור כי לא מדובר כאן על הלצה גרידא, אלא על שתי גישות שונות מאד לגבי מהות המשפחה והנישואין. הגישה האחת רואה בהקמת המשפחה משהו טכני שניתן לעשותו ברגע שמגיעים לגיל מסוים וכל הממהר- הרי זה משובח.

גישה זו לא תחפש, מן הסתם, אהבה גדולה בין בני הזוג וממילא מצדדיה נוהגים לסגור את ענייני השידוך בין ההורים עוד בטרם הילדים הכירו אחד את השניה. אם יש אהבה אחרי זה- זה בסדר ואם לא- אז לא נורא. או שמא- גם אם יש אהבה זה לא נורא. העיקר שיהיה נחת.

הגישה האחרת רואה בזוגיות משהו הרבה יותר עמוק. היא רואה בה ברית בין שני אנשים שנוסד על אדני אהבה, אחווה, שלום ורעות ומתפתח לאורך זמן. זהו ברית של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". שני אנשים מחליטים לדבוק אחד בשני- בחומר וברוח, למרות היותם מודעים לסיכון שבעניין.

גישה זו רואה בברית בין גבר לאישה משהו ייחודי. והיא נראית לי הסיבה העיקרית לכך שלאורך הדורות היהדות ההלכתית זנחה את שתי האופציות המשפחתיות שהיו לגיטימיות זמן רב- פוליגמיה ופילגשות. אמנם נכון שסוללה גדולה של ראשונים התירה פילגש להדיוט (האחרון בסוללה הוא רבי יעקב עמדין בן המאה ה- 18) ומאז האופציה די ירדה מסדר היום ההלכתי.

הצעות מגוכחות

הניסיונות להשיב אותה לסדר היום הציבורי  (כמו זה שעשה לפני כחמש שנים פרופ' צבי זוהר) מתעלמות מכך שמדובר בפתרון חסר כל התאמה לחיים שלנו – חיים שבהם יחסים בין בני הזוג אינם רק פונקציונאליים, אלא מושתתים על ברית משמעותית עבור שני בני הזוג.

מדובר בשיקול שהוא הרבה מעבר לבעיות ההלכתיות הפורמאליות (האם בסדר לשכב עם הפילגש לאחר שטבלה) – והוא כנראה השיקול שבגללו רובנו חשים סלידה או גיחוך מול היוזמות מן הסוג הזה. לכן נשארת השאלה- מדוע הן בכלל באות לאוויר העולם ?

לדעתי, התשובה היא שהיהדות ההלכתית של ימינו עדיין אינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים שהשינוי בתפיסה הערכית של המשפחה הציב בפניה. היא נוהגת לקבול השכם והערב על ירידת קרנה של המשפחה היהודית וקדושתה, אך עם זאת נוהגת במוסד המשפחה כבמבנה שרירותי שיכול להכיל כל דבר, בשיטה הפולנית : "אתה בן, את בת, אתם בטח מתאימים".

בעוד שבמציאות המצב הוא שקיימות מציאויות שבהן קבוצות מסוימות בציבור הדתי נמצאות בקושי זמני (רווקים מבוגרים) או קבוע (הומואים ולסביות דתיים) מול הקמת המשפחה. עדיף להכיר בזה שכך הם פני הדברים, לדבר על פתרון חברתי (מהסוג שמציע מסמך רבני ארה"ב ביחס להומואים ולסביות דתיים, שפורסם לפני שנה) ולא לחתור ל"פתרונות" שאינם פותרים שום דבר בעצם.

אין מה להתבלבל

ועוד משהו על היוזמה של הרב הראל. כשראיתי את ידידיי מהארגונים הדתיים הגאים מגיבים אליה, דרך ההסתייגות שלהם יכולתי לשמוע מבוכה ובלבול. אין מה להתבלבל, חברים. היוזמה הזו לא תפתור לציבור הדתי את הבעיה של הומואים ולסביות דתיים. אנו ממשיכים ונמשיך לצאת מהארון, לחיות בזוגיות גאה ולהמשיך להורות גאה.

בכל בית כנסת ובכל קהילה יהיו הומואים ולסביות דתיים גלויים. הדבר הזה ילך ויתפשט ויהפוך בהדרגה לשגרה. עם או בלי לגיטימציה והכרה רבנית  (וכבר יש הכרה, לפחות ברמה של דיעבד, ע"ע המסמך המוזכר לעיל).

עם זאת, בואו לא נשקיע את המאמץ המיותר במלחמה נגד הרב הראל או נגד "עצת נפש" (הם כבר התחילו להילחם אחד נגד השני בלעדנו). כי גם הרב הראל וגם "עצת נפש" קיימים ופועלים מסיבה אחת. יש הומואים ולסביות דתיים שלא יצאו מהארון- לא משנה מה. החלק ההומוסקסואלי בזהותם יישאר מנותק מהחלק הדתי לעולם ועד.

לרב הראל מגיעים אנשים ששנים ניסו לשנות את עצמם ללא הצלחה וברור להם מעבר לכל ספק שהם הומוסקסואלים במאה אחוז. אבל לצאת מהארון- בשום פנים ואופן ! הם יתחתנו עם לסבית, עם סטרייטית, עם אימא שלהם, יחיו בבדידות- רק לא זה. אז בואו נניח להם!

ואני אישית רוצה לומר- לדעתי, הכול היה כדאי רק כדי לשמוע את הרב הראל אומר (בכתבה באתר "טיים"): " נכון שאיננו יודעים מה יהיה עם הילדים אצל זוגות כאלה  (הומוסקסואל נשוי ללסבית) אבל אנחנו עושים הרבה דברים בחיים בלי לדעת ומקווים לטוב".

בפעם הבאה כשאיזו אישיות רבנית יוצאת חוצץ כנגד הורות חד מינית בטענה של "מה זה יעשה לילדים"- תזכרו את המשפט הזה!

==

זאב שביידל הוא הומוסקסואל דתי ופובליציסט ב'מקור ראשון'.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
גם פירומנים ,עצבנים וקלפטומנים יוצאים מהארון
יש | 26-08-2011 1:51
בזמן הקרוב כל אותם אנשים שסובלים מבעיות נפשיות שונות יצאו מהארון ויפסיקו להתמוד עם קשייהם .היהדות אומרת שלכל אחד בעיות משלו והוא אמור להתגבר עליהם כמו קנאה ,תאווה וכו' ולא להכנע לקשיים שלו ואם כתוב בתורה איסור על משכב זכר אז התורה מבינה שהדבר לא טוב וצריך להתגבר על תכונה שלילית זו .
2
מר שביידל
אלי | 26-08-2011 2:13
אתה כותב על מסמך רבני ארה"ב כאשר יש מסמך ישראלי שנחתם ע"י 150 רבנים של ארגון הו"ד איפה היושר וההגינות שלך?? האם התחלת להתשמש כמו ע"נ ומר "עמית"??
3
סוף סוף שביידל מצהיר על כוונותיו האמיתיות
אני | 28-08-2011 11:05
שביידל מעוניין לבטל אחת ממצוות התורה ולהתיר זוגיות חד מינית, כל האמירת כגון: "הנטיה לא אסורה אלא רק המעשה" באות לסלול את הדרך ל: "אנו ממשיכים ונמשיך לצאת מהארון, לחיות בזוגיות גאה ולהמשיך להורות גאה. בכל בית כנסת ובכל קהילה יהיו הומואים ולסביות דתיים גלויים. הדבר הזה ילך ויתפשט ויהפוך בהדרגה לשגרה. עם או בלי לגיטימציה והכרה רבנית". ומבחינתו כל הרבנים שחתמו על המסמך מתירים זאת בדיעבד, כפי שכתב במפורש.
4
זאביק תתבייש לך, גם אתה במחרימים?....
קובי ז. | 28-08-2011 13:54
גם אתה כמו "עמית" שעושה זאת כפי שעשה בעבר, "שכחת" במקרה את המסמך של הו"ד?.... או שזה בכוונה תחילה?.... לא ראוי ולא הגון מצידך
5
אל תקרא זאב זאב
יאהוד | 28-08-2011 16:32
זה שאתה או ארגון הגג שלך מצהירים שהקהילות הדתיות יקבלו אתכם כפי שאתם, זה לא אומר שזה יקרה. מקסימום יהיו קהילות שיעלימו עין כל עוד לא תצהיר (לא נשאל ואל תספר...). בסופו של דבר מדובר באורח חיים שאסור על פי התורה. אז נכון, בניגוד לחרדים בקהילות הדתיות לאומיות פחות בודקים את אורח החיים של כל אחד ו"מכילים" יותר. אבל נראה לך שאדם שמצהיר שהוא חי באופן מנוגד להלכה וגאה בזה יכל להיות חלק מקהילה דתית? זה בדיוק כמו שיבוא חילוני שיצהיר באסיפות קהילה - "אני חילוני מחלל שבת ואוכל חזיר וגאה בזה - עכשיו תבחרו בי לועד".
6
דיבורים מיותרים. חבל!!!
| 26-11-2013 17:52
בסך הכל רואים שרוב הציבור הדתי (שלמעשה מייצג את הדת)על רבניו ומנהיגיו מכל המגזרים והעדות. דוחים בשאט נפש נסיון לחיות ב"הכשר" נגד התורה. והמלל סתם מיותר ומנסה לקבוע עובדות עריריות בשטח. וחבל!!!!!