השינויים בשנה הקרובה
השינוי הבולט ביותר בו נחזה בטורנירי הגראנד סלאם בשנה הקרובה הוא העלאת מגבלת הזמן בין נקודות ל-25 שניות (עד היום טורנירי הגראנד סלאם התירו 20 שניות בין נקודות, בעוד שבסבב ה-ATP התירו 25 שניות), לצד הצבת שעון זמן במגרש שימדוד את הזמן בין הנקודות. טניסאי שיחרוג ממגבלת 25 השניות יוזהר, ולאחר מכן ייענש. מי שצפה בטורניר סוף העונה עד גילאי 21 כבר חזה בשעון בפעולה.
בנוסף, זמן ההכנה לפני משחק ייאכף ביתר קפדנות. לטניסאים תהיה דקה אחת מהרגע שיעלו למגרש ועד שיתייצבו לפגישה עם שופט הכסא ליד הרשת, חמש דקות בדיוק של חימום ועוד דקה עד תחילת המשחק. טניסאים ייקנסו אם לא יעמדו בזמנים.
הסוף לפרישות ברגע האחרון?
שינוי חשוב נוסף, שספק אם יש חולק על נחיצותו, הוא מתן תמריץ לטניסאים פצועים לפרוש ממשחקי סיבוב ראשון ולא לשחק פצועים.
בשנים האחרונות ישנה תופעה רחבת היקף של טניסאים שמגיעים לטורנירי הגראנד סלאם פצועים, ועולים למגרש כדי לשחק בכל זאת רק עבור הפרס הכספי. התוצאה היא משחקי סיבוב ראשון רבים שהסתיימו בפרישה באמצע המשחק, או בטניס חד צדדי ומפח נפש לקהל.
התמריץ יעבוד בצורה הבאה: טניסאי שיפרוש מטורניר גראנד סלאם עד יום חמישי ב-12:00 לפני תחילת הטורניר, יקבל 50% מהפרס הכספי עבור הפסד בסיבוב הראשון.
הלאקי לוזר שיזכה להיכנס לטורניר במקום הטניסאי הפורש יקבל את 50% הנותרים. בנוסף, טניסאים שיעלו למגרש פצועים ולא יהיו תחרותיים, ייקנסו בסכומים גבוהים שיכולים לעלות עד 100% מהפרס הכספי.
16 מדורגים בלבד: שינוי שנוי במחלוקת
השינוי השנוי במחלוקת ביותר הוא הורדת מספר המדורגים בטורנירי גראנד סלאם מ-32 ל-16, החל מאליפות אוסטרליה 2019. מדובר בהחזרת הגלגל לאחור. עד שנת 2001, היו 16 מדורגים בתחרויות הגראנד סלאם.
הסיבה להגדלת מספר המדורגים היא דיי ברורה. דמיינו, למשל, את אליפות אוסטרליה הקרובה, בה הטניסאים הבאים ידורגו מחוץ ל-16 הראשונים: ג'ון איזנר, ניק קיריוס, קיי נישיקורי, מילוש ראוניץ'.
לו היו לנו רק 16 מדורגים, פדרר או נדאל יכלו לפגוש את נישיקורי או ראוניץ' כבר בסיבוב הראשון. פדרר עצמו, אגב, דורג במקום ה-17 באליפות אוסטרליה השנה, בה זכה. דמיינו שהיה פוגש את נדאל בסיבוב הראשון ולא בגמר. אמא'לה.
פדרר לאחר הניצחון באוסטרליה. צילום מסך
הסיבה העיקרית להורדת מספר המדורגים חזרה ל-16 היא התחושה שהשבוע הראשון בטורנירי גראנד סלאם הוא משעמם וצפוי. הטניסאים הבכירים לא פוגשים טניסאים שמאתגרים אותם בסיבובים הראשונים, וזוכים למעבר קל יחסית לסיבוב השלישי ובדרך כלל גם לסיבוב הרביעי, ורק שם דברים נעשים מעניינים.
סיבה נוספת, אם כי שולית, היא הרווח העצום של הטניסאים שמדורגים בין 17 ל-32. מדובר בטניסאים שהם לרוב מעולים, אבל אינם חלק מהצמרת, ובכל זאת עצם היותם מדורגים בטווח הדירוג הזה נותן להם יתרון מקצועי וכלכלי אדיר. הם נמנעים ממשחק מול האליטה בסיבובים הראשונים, וכך מסוגלים לצבור נקודות דירוג יקרות ופרס כספי גדול מאוד בזכות הדירוג.
הכותב: נמרוד דרור, מנהל דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס
