סוגיית הגיור הפרטי לקטינים עלתה לא פעם לראש סדר היום הציבורי בשנה החולפת, כעת נחשפים הטיעונים ההלכתיים העומדים בבסיס השקפתה של רשת בתי הדין העצמאיים לגיור של רבני הציונות הדתית.

בכנס  פנימי של רבני ארגון "גיור כהלכה" שנערך לפני מספר חודשים בנוכחותם של זקן רבני הציונות הדתית הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומי שעומד בנשיאות בתי הדין העצמאיים של 'גיור כהלכה', הרב דוד סתיו, רבה של שוהם, הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, הרב חיים אמסלם ועוד שורה של רבנים מובילים, נתן הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ומדייני בתי הדין הפרטיים של 'גיור כהלכה', שיעור הלכתי המבאר באופן מפורט, בין השאר, את כל הצדדים ההלכתיים המתירים גיור של קטנים, גם ללא גיור האם.

בווידאו שנחשף מהכנס נראה הרב רא"ם מבקש מכל העוסקים בסוגיית הגיור להעמיק במקורות באופן למדני ולא שטחי, תוך הבנה של המציאות הישראלית הנוכחית, של קיבוץ גלויות ושיבת ציון. הרב רא"ם מתייחס לסוגיית קבלת עול מצוות, גיור ילדים לאם נכרית, דרישות בית הדין מהמתגייר ועוד.

הסוגיה הראשונה אליה מתייחס הרב רא"ם היא המחלוקת בין שיטת התוספות לבית מדרשו של הרמב"ם בנושא חלות הגיור. לפי התוספות, הנמצא בדעת יחיד, קבלת המצוות היא המעשה שיוצר את הגיור. כלומר, בלי קבלת מצוות אין גיור. ולכן, לדעת התוספות, אי אפשר לגייר ילדים, שאינם יכולים לקבל מצוות, וגיור קטנים הוא מדרבנןלעומתו, הרמב"ם אינו מצריך בית דין של שלושה בעת קבלת המצוות, אלא רק בעת הטבילה והמילה  כך שמעשה הגרות הוא מילה וטבילה ובית דין אינו מגייר אדם שלא רוצה בקבלת המצוות. לגבי גיור קטנים, "הרמב"ם ובית מדרשו סברו שגיור קטנים הוא מדאורייתא.

מכיוון שהשולחן ערוך פסק שגיור קטנים הוא מדאורייתא, ולא כמו התוספות, אין לזהות את שיטת השולחן ערוך עם שיטת התוספות. אלו שמזהים את שיטת השולחן ערוך עם בעלי התוספות – זוהי טעות למדנית…  "לדעת תוספות בכתובות, קבלת המצוות זה מעשה שיוצר את חלות הגיור לכן גיור קטן זה רק מדרבנן, וזה דבר דחוק בגמרא נגד כל הראשונים. הרמב"ן כותב במפורש שתפקיד בית הדין בקבלת המצוות זה בשביל שיקבלו למול ולטבול, כלומר, המעשה שיוצר את חלות הגיור זה מילה וטבילה. אם אנחנו מקבלים את הניתוח הזה – הרי שהדרך ביחס לגיור קטנים מבחינה הלכתית היא מאד פשוטה".

הרב רא"ם קורא לפוסקי הדור לדון בסוגיית הגיור מתוך התבוננות בצרכי השעה והמקום. כך, למשל, הוא מציין כי בעבר לא עודדו גיורים בקהילות יהודיות בחו"ל, מחשש שהדבר יעודד נישואי תערובת. היום בישראל, "זה בדיוק הפוך… כל בר דעת יודע שמבחינת המציאות אם נגייר – זה לא מה שיגרום לנישואי תערובת, אלא מה שימנע את נישואי התערובת".

עוד מציין הרב בדבריו כי יש לנהוג עם המבקשים להתגייר בדרך של רחמים ולא בדרך של דין. על הדיין להיות איש חינוך, אין הוא צריך להיות מוטרד מחלות הגיור" כלשונו. "הגיור צריך להיות כמו במעמד הר סיני, יש צורך לקרב ליהדות. אני חושב שאנחנו עוד לא עושים מספיק בעניין. בוודאי משום שקבלת המצוות אינה מעכבת גיור, יש לפנות למגמה של קירוב כל עם ישראל למצוות".